"כל נושא המקלטים בצפת הוא שערורייה אחת גדולה", אומר בזעם תושב צפת, ברוך אדלר, "כשעורכים תרגילים בצפת, תמיד העירייה יוצאת בהצהרות שהתרגיל עבר בהצלחה אבל זה כמו האמרה הידוע 'הניתוח הצליח אבל החולה מת'.
כשהיה תרגיל אף אחד במרכז העיר ובעיר העתיקה לא ברח למקלטים כי פשוט אין לאן לברוח.
"במרכז העיר מתגוררים אלפי תושבים ואלפים נוספים מעבירים במרכז המסחרי הזה את שעות היום, אבל אין כאן אף מקלט שמיש ונגיש ברדיוס של קילומטר וחצי במלחמת לבנון השנייה נחתו הרבה קטיושות בצפת. אחת מהן הייתה קטלנית. בגלל הקטסטרופה הזאת, המחסה של התושבים מפני ההפגזות היה הבית שלהם – ובכללם גם השכן שלי, שחטף קטיושה אל תוך חדר השינה ונהרג כי לא היה לו לאן לברוח.
"יש מקלט בבניין הסמוך, אבל הגישה אליו נחסמה על ידי בעל חנות פלאפל. הוא השתלט על חדר המדרגות כי דיירי הבניין משתמשים בכניסה אחרת, אבל הכניסה הזאת היא הגישה היחידה למקלט. גם על המקלט עצמו הוא השתלט והפך אותו למחסן של הירקות שהוא מכין איתם סלטים".
ואולם, בעל חנות הפלאפל הוא לא איש העסקים היחיד במרכז צפת שגילה עניין רב במקלטים שמהם שוכחים התושבים והרשויות בעיתות שגרה. מקלטים רבים שממוקמים מתחת לבניינים הפכו למחסנים של חנויות בגדים וכלי בית. מקלטים אחרים הפכו למטבחים שהושמשו לשירותי קייטרינג, אולם גם המקלטים הציבוריים הבודדים שנמצאים במרכז העצבים של צפת ותחת אחריותה הבלעדית של העירייה הפכו ברבות השנים לחללים שבהם משתמשים המשתלטים חינם אין כסף.
כך למשל, במרחק של מאות בודדות של מטרים מהמדרחוב של צפת, השתלטו, אחרי מלחמת לבנון השנייה, שני צעירים על מקלט ציבורי ופתחו בו, באין מפריע, מוסך לטרקטורונים ואופנועים. על אף שהעירייה מצהירה שהיא נוהגת לתחזק באופן שוטף את המקלטים הציבוריים שבתחומה, במשך שלוש שנים המקלט שימש כמוסך והיום הוא משמש כמחסן לחלקי חילוף של העסק המסחרי.
"העירייה מתקצבת את האחזקה השוטפת בכ-30 אלף שקל בשנה בלבד", אומר שוקי אוחנה, יו"ר האופוזייציה בעיר. "בצפת יש למעלה ממאתיים מקלטים ציבוריים, ולתחזק בתקציב כזה כזאת כמות של מקלטים זה פשוט לעג לרש.
"212 מקלטים ציבוריים בצפת עברו שיפוץ, אבל היום, ברוב המקלטים האלה פועלים בתי כנסת, מחסנים וגופים אחרים. וזה מבלי להזכיר שאין
בהם כמעט את האמצעים והתשתיות הנדרשות לשהייה ממושכת. המצב במקלטים של הבניינים המשותפים הוא הרבה יותר גרוע. גם שם אין אכיפה מספקת של הרשות למגר את תופעת ההשתלטות וסתימת המקלטים הללו".
דובר עיריית צפת, שלמה חדד, מסר בתגובה: "זה נכון שבכל מרכז העיר וגם בעיר העתיקה אין מקלטים, אבל באופן כללי המדיניות של פיקוד העורף היא שלא בונים מקלטים חדשים בשום מקום בארץ. במרכז צליל הסמוך למדרחוב יש חנייה תת קרקעית. כל החניות מהסוג הזה הן גם מקלטים".
לגבי ההשתלטות על מקלטים בבניינים נמסר: "במקרה אתמול קיימנו סדנא בשיתוף האגודה לתרבות הדיור ודיירי בניינים משותפים בעיר. הסדנא עסקה בכל מה שקשור לתחזוקה השוטפת ונציגי פיקוד העורף נתנו הנחיות לגבי תחזוקת המקלטים המשותפים. המקלטים הללו הם באחריות הדיירים. העירייה תיתן להם גיבוי במקרה הצורך. עד היום לא התקבלה בעירייה אף תלונה על השתלטות על מקלטים בבניינים משותפים. במידה שנקבל תלונה נפעל בהתאם".
לגבי הטענות על התקציב הזעום לתחזוקה השוטפת של המקלטים נמסר: "מי שקובע את התקציב זה משרד הפנים. מדובר בכסף ייעודי. יש בעירייה צוות מקלטים שפועל כל יום לפי תוכנית מסודרת, עובר דרך כל המקלטים ומסדר את מה שצריך".
