אין מוצרים בסל הקניות.
יום שלישי, 24 מאי, 2022
החלטתי להתמודד כדי להמשיך את דרכו של אבא
הרב שמואל אליהו, בראיון בלעדי ל’בשבע’: החלטתי להתמודד כדי להמשיך את דרכו של אבא
השבוע בכתבה בלעדית לעיתון ‘בשבע’ מספר הרב שמואל אליהו, מועמד הציונות הדתית לתפקיד הרב הראשי הספרדי,
על ההחלטה להתמודד “צריך להמשיך את דרכו של אבא”, על המטרה העיקרית שעומדת מול עיניו ” עיקר התפקיד של רב ראשי הוא להפיח עוצמה באנשים וברבנים, רבני ערים, רבני בתי ספר” ועל הרעיונות המפתיעים לעתיד “להקים בנק יהודי” והכול- ללא ביקורת מפורשת אלא ברמז “כולנו צריכים להשתפר ולחזור בתשובה, מאבא שמענו כמה פעמים שרבנים צריכים להיות כל הזמן במגמת נתינה ולא לקיחה”
חלקים מתוך הראיון שערכה כתבת העיתון ‘בשבע’ חגית רוזבאום מצורפים כאן, הראיון המלא יתפרסם בעיתון ‘בשבע’ בשבת הקרובה/
איך הרב מעריך את סיכויי ההצלחה שלו בגוף הבוחר?
“השתדלנו להיפגש עם 150 החברים בגוף הבוחר. התחושה היא טובה. אנחנו מקווים שאנו קוראים נכון את המפה, ולכן ממשיכים בהתמודדות. אם לא שהיינו מרגישים רוח גבית כל כך חזקה מצד חברינו הרבנים והגוף הבוחר, לא היינו ממשיכים. אני גם חושב שלא רק אני עומד לבחירה פה, אלא דרך החיים שלי ושל כל חבריי הרבנים שמאמינים באותה דרך. אני מקווה שכשתהיה הצלחה בי”ז אב, היא תהיה הצלחה של כולם, לא רק שלי”.
מה המוטיבציה של הרב להיכנס להתמודדות לתפקיד?
“אני חושב שצריך להמשיך את דרכו של אבא. את היכולת שלו לאחד, להביא תורה שמאירה פנים, תורה של חיבור לארץ ישראל, לגאולה, לכל הציבור – ספרדים ואשכנזים, דתיים וחילונים”.
האם הרב תומך בהצעה שהועלתה, לאחד את משרת הרב הראשי האשכנזי והספרדי?
“ברור שאנו הולכים לקראת זה”, הוא קובע. “ההבדלים בין אשכנזים לספרדים בחלק מהציבורים לא קיימים כלל, ובאחרים הם הולכים ומתאחדים. אך זה עדיין לא לגמרי. אנחנו עוד לא בגאולה השלמה, אבל בטוחים שיום אחד יהיה גוי אחד בארץ”.
מה המטרות שהרב מציב לעצמו בתפקיד הראשון לציון?
“עיקר התפקיד של רב ראשי הוא להפיח עוצמה באנשים וברבנים, רבני ערים, רבני בתי ספר. להפיח בציבור עוצמה שכבר קיימת בו. כך ראיתי שאבא עושה, וכך אני חושב שצריך לעשות”.
מערכת הבחירות לרבנות לוותה בקריאות לרפורמה כוללת ועמוקה במוסד הרבנות. האם הרב סבור שיש צורך ברפורמה, ומה עליה לכלול?
“במסגרת היכרותי עם עולם הרבנות, וכחלק ממערכת הבחירות הזו, נפגשתי עם עשרות רבני ערים, מושבים ושכונות, וגם דיינים. התחושה היא שמדובר בציבור מיוחד מאוד עם הרבה מעלות ואיכויות. לא תמיד יש להם כלים להוציא את היכולת שלהם מהכוח אל הפועל. הרבנות הראשית צריכה לייצר את הכלים הללו, ואז תתבצע הרפורמה שכולם מדברים עליה”.
הרב נותן אמון גדול ברבנים המכהנים, אבל יש הטוענים שחלקם לא עושים את עבודתם נאמנה, ולכן דרושה רפורמה.
“כולנו צריכים להשתפר ולחזור בתשובה. מאבא שמענו כמה פעמים שרבנים צריכים להיות כל הזמן במגמת נתינה ולא לקיחה. מול עיניי תמיד עומדת תמונת הרבי מחב”ד שמחלק דולר. זו גאונות. זה משדר שהרב נותן כל הזמן לכולם. אבא, אע”פ שנתנו לו תרומות, לא היה מוכן לקחת, גם כדי להעביר לישיבה. הוא אמר: באתי לתת, לא לקבל”.
מה עמדת הרב בסוגיית הגיור?
“אחת הבעיות הגדולות בגיור זה שמלמדים אנשים שאפשר לקצר תהליכים, ואז נוצרות ציפיות לא נכונות וממילא תסכול. לפני שנים, בזמן גלי העלייה הגדולה מרוסיה, הקמנו בצפת כמה בתי מדרש למתגיירים. הלימוד היה מאיר פנים, אינטנסיבי, רציני, עם המורים הטובים ביותר. בסופו של כל תהליך כזה, כמעט 70 אחוז מהלומדים התגיירו והם שומרים עד היום על אורח חיים יהודי, דתי או מסורתי. אפשר להעתיק את ההצלחה. לא ראיתי מישהו שמצוות הרחיקו אותו”.
מהם התחומים הציבוריים בהם צריך רב ראשי להביע את עמדתו?
“רבנים צריכים להיות מעורבים בכל שטחי החיים. אחת הדוגמאות שאני חושב עליה היא ‘בנקאות יהודית’. יש בעולם בנקים אסלאמיים, שמנהלים חמישה אחוזים מכלכלת העולם, ולא גובים ריבית על פי חוקי השריעה. אני חושב שצריך להקים גם בנק יהודי כזה. בדקתי, והסתבר שיש לכך היתכנות חוקית וגם מבחינה כלכלית זה יכול להביא ברכה. זה תחום רבני, שהוא גם כלכלי וגם חברתי, ורב צריך לעסוק בו, אם הוא מבין בו ויכול לעזור. רב לא צריך לעסוק בפוליטיקה במובן המפלג שלה, אבל בהחלט בצד המרומם שלה. משה רבנו הוא גם נותן התורה וגם זה שהפיח עוצמה בעם ישראל”.
הנסיבות הפוליטיות הביאו לקרע בין המגזר הדתי לחרדי, או לפחות בין המנהיגות הפוליטית שלהם. היכן צריך להשתלב הרב הראשי בסוגיה הזו?
“לפני פטירתו אמר אבא למי ששאל אותו איך להביא את המשיח, שהדרך עוברת באיחוד בין הציבור הדתי לחרדי. הוא אמר שבעקבות האיחוד הזה יהיה איחוד של כלל ישראל, ואני רואה את זה כצוואה. השתדלתי גם בחיי אבא לפעול בעניין הזה, וגם לפני הקמת הממשלה הנוכחית. אני חושב שצריך שיתוף פעולה עם החרדים, הם אחים שלנו, למרות שיש בינינו ויכוחים, גם קשים. בסוף אנחנו לומדים את אותו דף יומי, מחויבים לאותו שולחן ערוך ומתפללים את אותן תפילות”.
הכתבה המלאה תתפרסם בעיתון ‘בשבע’
