הילולת יוסף קארו 4.4.2012

ארבע מאות חמישים שנה לאחר חתימת של הספר "שולחן ערוך" שבוא מבוססת ההלכה של העם היהודי

מארגנים צאצאיו של יוסף קארו הילולה מפוארת והמונית סמוך לקברו בצפת.

ההילולה במעמד רבה של צפת הרב שמואל אליהו ,רבנים ,מקובלים אישי ציבור ח"כ וכן ראש העיר המארחת אילן שוחט

ארבע מאות וחמישים שנים תמימות לאחר שגדול פוסקי ההלכה של היהדות בישראל ובעולם, מחבר "שלוחן ערוך" ו "הבית יוסף", מר"ן יוסף קארו זצ"ל נפטר (י"ג בניסן) ,להילולה אשר תתקיים בבית העלמין בצפת ביום רביעי בי"א בניסן (4.4.2012) יגיעו גדולי הדור, רבנים, אדמו"רים, אמנים והצאצאים (צפי של עשרות אלפי אנשים) של הרב הגדול לפקוד את הקבר הסלעי החצוב בסלע ההר למרגלותיה של העיר צפת עיר הקודש שבה קבורים גדולי הצדיקים של העם היהודי.

הצאצאים (מהדור הצעיר) לקחו על עצמם להפיק הילולה לצדיק, שמעולם לא התקיימה היות וכנראה שלא היה מי שייקח על עצמו להקים מערך רציני כפי שקיים בהילולות של רבי שמעון בר יוחאי והארי הקדוש.

המטרה היא לעלות לפני חג הפסח אל קברו של אביהם הדגול והמרומם ולבקר בבית הכנסת החתום על שמו והמנהרה שבה הוא כתב את כל הספרים הקדושים, לחזור ולשמר את המורשת ולהפוך למסורת של העם היהודי, שחייב לו רבות על גאונותו.

לדברי אסף ויינר מצאצאיו של הצדיק: "יש בידי המשפחה ספר שחיבר יוסף קארו, אותו מסר לבנו בכורו למזכרת נצח, זה העבירו לבניו ולבני בניו, אני אסף ויינר בן מרים קארו ויינר בת שלמה קארו בן אברהם קארו צאצאו של רבי יוסף קארו,  גאה ומתרגש אני לארגן וליזום את ההילולה ולהפוך אותה למסורת למען העם היהודי."אומר

בהיותי מנכ"ל חברת ויינר תקשורת אשר מתמחה ביחסי ציבור, יזמות מופעים ואירועי התרמה מזה 10 שנים, מאמין שזכיתי ליזום את ההילולה הראשונה לכבוד הקדוש, פניתי לעזרתם של חברים קולגות, רבנים אדמו"רים, אמנים, ספרדים, אשכנזים כולם כאחד נרתמו ומתרגשים כמו כל משפחתי לקחת חלק באירוע המרגש הזה.

כל יום שעובר אנו לומדים על רבנו מר"ן הבית יוסף, על "המגיד" אשר נגלה לפני רבי יוסף קארו זצ"ל וגילה לו את רזי התורה שעל פיהם חיבר את כתביו הקדושים.

כשנגלה לנו הסוד הכמוס של המשפחה: צוואתו של ר' יוסף קארו שלא לפקוד את קברו אלא כעבור ארבע מאות שנה מאז סיים את חיבור הספר "שולחן ערוך", אנו מאמינים שהסיבה לכך היא שהוא רצה להוכיח בה את אמונתו העזה בנצח ישראל ואת ביטחונו, כי כעברו ארבע מאות שנה עדיין יבער נר ישראל והצוואה תקוים .

כעת אחרי כ – 450 שנה אנו חושבים ומאמינים שכל העם היהודי מחויב לעלות ולהשתטח על קברו של פוסק הדור והצדיק ולומר " ברוך את השם, מלך העולם שהחינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה"

משפחתי היקרה היגרה למצרים לאחר שגזירת אביהם ניתקה את חוט השני שהביאה אותם לצפת ושם במצריים היו חלקם רבנים מאוד מכובדים בבתי כנסת של הרמב"ם ורבי מאיר בעל הנס סבי שלמה קארו עלה לישראל בשנת 1949  אימי נולדה ב- 1952 אחריה נולד אחיה אברהם קארו ,אשר נפטר לפני 3 חודשים מהתקף לב פתאומי ובזמן השבעה לקחתי על עצמי את המשימה הזאת".

אודות: מר"ן (מ – מאתיים  ר- רבנים  נ- נסמך) יוסף קארו

נולד ב-1488 בספרד לאפרים שהיה תלמיד חכם. בעודו ילד קטן נאלץ לנדוד עם הוריו בעקבות גירוש ספרד, והמשפחה הגיעה לליסבון שבפורטוגל משם הגיעה לקושטא. אחר שאביו נפטר הוא גדל בבית דודו שחי בקושטא, רבי יצחק קארו. בבגרותו התבסס באדריאנופול. בעיר זו התחתן ובה זכה למעמד רבני חשוב, ובהיותו כבן 34 החל בכתיבת חיבורו על הטור – ה"בית יוסף".

אחרי שהתאלמן מאשתו הראשונה התחתן בשנית. בין 1523 ל-1536 התגורר בעיר ניקופול בבולגריה ובה הקים את בית הכנסת וישיבת בית יוסף ולאחר מכן החליט לעלות לארץ ישראל, שם קבע את מקומו בצפת. בעיר הגלילית נעשה תלמידו של רבי יעקב בירב, והיה הראשון להיסמך על ידו עם חידוש הסמיכה. אחר כך נסמכו תלמידים נוספים של בירב: רבי משה מטראני, רבי משה קורדובירו, ורבי יוסף סאגיס – רבו של רביאלעזר אזכרי (מחבר ספר חרדים) וחברו של הר"י קארו. חידוש הסמיכה גרם למחלוקת גדולה וממושכת בין בירב לבין רבי לוי בן חביב.

עשרים שנה ארך חיבור ה"בית יוסף" שנכתב על הארבעה טורים לרבי יעקב בן הרא"ש ובו ערך רבי יוסף קארו דיונים הלכתיים מעמיקים, שבסופם הביע את עמדתו המסכמת. עשר שנים נוספות חלפו עד להוצאת החיבור לאור. שיטת הפסיקה שלו הייתה הכרעה לפי רוב הדעות שבין הרמב"ם, הרי"ף והרא"ש. לספר הקיצור שסיכם את הלכות ה"בית יוסף" קרא שולחן ערוך, אך קיצור זה עתיד היה להיעשות במהלך ההיסטוריה לעיקר.

בחלק מזמן הכתיבה פרצה בצפת מגפת דבר והוא עבר לביריה.

בזקנתו, כשהיה כבן 80 לערך התחתן בשלישית, ובגיל מופלג נולד לו בן בשם יהודה. נפטר בצפת בגיל 87, והידיעה על פטירתו הכתה גלים של אבל בכל רחבי העולם היהודי.

בעצתו שמואל לאנייאדו עזב את צפת ועבר לארם צובא, בהמשך הוא מונה לראש רבני העיר והיה מייסד של שושלת רבנית מקומית.

בין תלמידיו: רבי יום טוב צהלון.

הספר "שולחן ערוך" נפוץ בכל עם ישראל. אולם, משום שהספר בנוי על שלשה עמודי ההוראה, הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש, ראו בני יהדות אשכנז שפסיקתם נדחקה הצידה, ולכן כתב הרמ"א ספר השגות עליו שבו מובאים מנהגי אשכנז בדינים מסוימים. בדינים שבהם כותב הרמ"א כי א
ין מנהג אשכנז כך, דחו האשכנזים את פסקי השולחן ערוך, אולם בכל מקום שלא חלק על רבי יוסף קארו, התקבלו פסקיו גם על האשכנזים.

שנים מעטות אחרי חיבור השולחן ערוך, התפשטה תורת האר"י ופורסמה, ומאז התפלגה הפסיקה הספרדית לשני זרמים, האחד נאמן לשיטת השולחן ערוך ולרמב"ם והשני נאמן לתורת הקבלה. בימינו קיים הבדל זה בין פסיקת השולחן ערוך לפסיקת הבן איש חי. יש הנוהגים לפסוק בענייני תפילה על פי האר"י ובהלכות אחרות על פי "השולחן ערוך" והרמב"ם.

חיבור חשוב אחר של רבי יוסף קארו הוא  "כסף משנה " על היד החזקה של הרמב"ם, חיבור שנכתב לפני ספרו "בית יוסף". בספר זה הוא משתדל ליישב את שיטת הרמב"ם מהשגות הראב"ד עליו, ולמצוא מקורות בתלמוד לדבריו של הרמב"ם, מאחר שהמחבר עצמו לא ציין את מקורותיו מתוך מטרה להקל על המעיין.

בסוף ימיו עסק גם בשאלות ותשובות שנשלחו אליו משאר הגדולים שחיו בדורו, ואלו נדפסו בספר השו"ת "אבקת רוכל". בין השואלים היו רבי משה אלשיך, רבי שלמה אלקבץ ואחרים. מודפסת בספר גם שאלה מאת האר"י, שלייחוסה לאר"י קמו עוררין.

כרב בצפת לא נמנע רבי יוסף קארו מלשלוח ידו בקבלה, למרות שאין היא מרבה להופיע בכתביו ההלכתיים. רבי משה קורדובירו מצטט חידושי קבלה שלו. כמו כן נדפס תחת שמו הספר "מגיד מישרים". ספר זה הוא יומן של התגלויות מגיד, מלאך שלוח ממרום, הכולל תאריכים מדויקים של ההתגלויות, העיסוק בו עסק רבי יוסף קארו לפני ההתגלות – לרוב לימוד פרקי משניות, ותוכן ההתגלויות עצמו. דברי המגיד של ר' יוסף קארו נמסרו בשפה הארמית.

רבי שלמה אלקבץ תיאר באיגרת שאותה מצטט רבי ישעיה הלוי הורוביץ, אירוע של התגלות שאותה חווה יחד עם ר' יוסף קארו בליל שבועות בשנת 1533, וסיפר:

"זיכנו בוראנו ונשמע את קול המדבר בפי החסיד נר"ו (רבי יוסף קארו), קול גדול בחיתוך אותיות, וכל השכנים היו שומעים ולא מבינים. והיה הנעימות רב והקול הולך וחזק, ונפלנו על פנינו ולא היה רוח באיש לישא עיניו ופניו לראות מרוב המורא".

האירוע התרחש בהיותם בעיר ניקופול ובעקבותיו החליטו השניים לעלות לארץ ישראל.

התגלותו של "מגיד" בנפשו של פוסק הלכות רציונאלי הפתיעה רבים, והיו שתהו אם למעשה אין מדובר בזיוף ובאגדה שיוחסה בטעות לרבי יוסף קארו. בראש המערערים עמד שי"ר, אך צבי ורבלוסקי, שחקר את תופעת המגידות בהרחבה בספרו "רבי יוסף קארו", הגיע למסקנה שאין כל ראיה לכך שמדובר בזיוף. בנוסף, בשיחה בעל פה, טען ורבלובסקי שייתכן כי רבי יוסף קארו נקט בפעולות מאגיות שונות כדי לזכות במגיד, כפי שנהגו מקובלים אחרים בדורו, ואף שאין בספר "מגיד מישרים" אזכורים לכך, ייתכן שהדבר נובע מהעריכה המאוחרת לספר, ולמעשה אף בו נעשה שימוש באמצעים מאגיים. ייתכן שהשמיטו את הדברים כדי ל"הכשיר" את הבית יוסף, או בשל האופי הדרשני של הספר בעריכתו הסופית שלא נתן מקום לתיאור הפרקטיות שהביאו לגילוי הסודות (מפי משה אידל, "ספונות" יז).

המגיד הבטיח לרבי יוסף קארו בין השאר שימות על קידוש השם:

ואזכך לעלות לא"י בשנה זאת ואחר כך אזכך להישרף על קדושת שמו. ואזכך להישרף בארץ ישראל ברבים לקדש שמי בפרהסיה ותעלה לעולה על מזבחי… ואזכה לסיים חיבורך להאיר בו עיני כל ישראל שכל עמים חכמים ונבונים ומשכילים ישאבו מחיבורך שנקרא בית יוסף.

ספריו:

§      כסף משנה -מקורות להיד החזקה לרמב"ם ותירוץ קושיות הראב"ד.

§      בית יוסף – ציוני מקורות, מנהגים ודעות בהלכה על הטור.

§      בדק הבית – תוספות מהדורה שנייה על הבית יוסף.

§       שולחן ערוך – סיכום הבית יוסף והכרעה מעשית של השיטות.

§      מגיד מישרים – מאמרים בקבלה ערוך כיומן על סדר פרשיות השבוע אותם קיבל הרבי יוסף קארו מפי "המגיד".

§      כללי הגמרא – דיון ביסודות הלשוניים וההלכתיים של הגמרא, נתחבר כפירוש על הליכות עולם לרבינו ישועה בן לוי.

§      אבקת רוכל – שאלות ותשובות בנושאים הלכתיים שונים.

Exit mobile version