ניצב שמעון קורן: "האלימות הפכה נורמה בחברה הישראלית"
כרוניקה של כותרות עיתונים היומיים: "רצח בגלל טלפון, רצח בגלל מקום חניה, רצח בגלל נערה, צעיר נדקר למוות בקטטה, קשיש נרצח במהלך שוד, אם התעללה בילדיה, המטפלת התעללה בקשיש חולה אלצהיימר…"
האלימות בחברה הישראלית גואה והפכה חיידק המסכן את שלמותה. פתרון מהיר לאלימות החוצה את כל שכבות האוכלוסייה, לא נראה באופק. רק שינוי מחשבתי ואיחוד כוחות מערכתי של הגורמים החינוכיים, חברתיים, אכיפת החוק ובתי המשפט, יביא לשינוי המיוחל.
כך עולה מכנס בנושא 'אלימות בחברה הישראלית' שהתקיים השבוע במכללה האקדמית צפת. בכנס השתתפו אנשי אקדמיה, נציגי משרד הרווחה, שופט וקצינים בכירים במחוז הצפוני במשטרה, אשר דנו במגוון נרחב של נושאים בתחום האלימות, הגורמים לתופעה הקשה ודרכי ההתמודדות עימה.
הכנס נפתח בברכתו של פרופ' אהרון קלרמן, נשיא המכללה האקדמית צפת, שהדגיש את חשיבות הדיון הציבורי בתופעת האלימות שפשטה בישראל.
פרופ' משה אדד, הראש האקדמי במכללה, מומחה בעל שם בתחום הקרימינולוגיה ומיוזמי הכנס, ברך את הבאים ואמר שהחברה היום אלימה יותר, כי היא סגלה לעצמה את האמצעי הלא מוסרי שנקרא אלימות. "האלימות היא חיידק המאיים להטביע את החברה הישראלית". לדבריו, כדי לצמצם את האלימות צריך לפעול באמצעות שלושה וקטורים: החוק והמשפט המהיר כשלצידו הענשה מחמירה, החינוך והכבוד לזולת, המלווים במסורת ובתרבות".
ד"ר מרדכי פרישטיק, מומחה לפנולוגיה (תורת הענישה) ומנהל הכנס, אמר כי החברה הישראלית אלימה יותר בגלל הבעיות הביטחוניות של אזורינו המשפיעות עלינו בחיי היומיום. לדבריו, האלימות גואה כי הענישה בארץ אינה אפקטיבית בגלל העונשים הקלים.
ד"ר ברנדה גייגר, מהמחלקה לקרימינולוגיה במכללת צפת, דברה על חלקה של מערכת החינוך בהתגברות האלימות. ד"ר גייגר הציגה מחקר מרתק על אלימות מילולית וגזענות עדתית של מורים בבתי הספר בישראל, כלפי תלמידים עולים חדשים.
בהתייחסו לדילמה; האם להעניש או לטפל בבני נוער עבריינים אמר ד"ר יעקב ראובן, מנהל רשות חסות הנוער במשרד הרווחה, כי "ההתייחסות לטיפול סמכותי כופה היא כאל הזדמנות אחרונה לשינוי ושיקום, להבדיל מעונש מאסר שניתן לבני נוער לצורך הרחקה, הרתעה ונקם לאחר שנמצאו כלא בני שיקום". לדבריו, בארץ 60 מסגרות טיפוליות לכ-2,000 בני נוער בעלי התנהגויות אלימות סוטות.
לד"ר אוריאל תימור, מהמחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן השקפה שונה באשר לשיטת הענישה. ד"ר תימור בעד הגישה של הצדק המאחה. הוא לא רואה בעונש אמצעי יעיל לשינוי התנהגות עבריינית "העונש מחמיר את היחסים בין העבריין לקהילה ואינו עונה על צרכי הקורבן. הצדק המאחה דורש מהעבריין לקבל אחריות אקטיבית וישירה על העבירה ועל פגיעתו בקורבן".
השופט הרן פינשטיין, מהמחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר אילן, דיבר על הקושי לגשר בין זכות הציבור לזכות הפרט במשפט הפלילי. "כל מה שהמערכת המשפטית יכולה לעשות היא לקרב ביניהן". מניסיונו כשופט בית משפט השלום ברחובות 11 שנים, הציע השופט הרן להגביל את שיקול הדעת של בתי המשפט בענישה וליישר קו עם העונש שהמחוקק קבע.
בניגוד לתחושות הציבור, הציג נצ"ב אלכס גולדשטיין, קצין חקירות מודיעין במחוז הצפון, נתונים המורים כי בשנת 2007 חלה ירידה באלימות תחומי פשע רבים לעומת 2006. פרופ' אדד טוען, כי האלימות לא פחתה אלא שינתה פניה וסכנתה רבה.
ניצב שמעון קורן, מפקד המחוז הצפוני של המשטרה, הציג שני סרטונים המתארים אלימות קשה ומתח ביקורת מרומזת על העונש שנגזר על אותם עבריינים. "האלימות הפכה נורמה בחברה הישראלית. בבית, ברחוב, בכל מקום. אין אוכלוסיות שאינן נגועות באלימות. תפקיד המשטרה להיות במקום, לבצע מעצרים, להכין כתבי אישום. אבל אין לנו כל זכות להגיב על העונש אלא על פי המנדט שהעניק לנו המחוקק".
הכנס זכה להשתתפות ערה ואין ספק שהוא זרע רעיונות חשובים שיש ליישמם.
