העמותה הישראלית לבריאות הנפש של התינוק מקיימת את הכנס השנתי בפקולטה החדשה לרפואה במרכז הרפואי זיו בצפת
ד"ר בלה מירוצ'ניק המרכז הרפואי זיו: יש לקדם את האבחון המוקדם והטיפול בתינוקות במצוקה העלולים לקבע התנהגות לא בריאה להמשך חייהם במידה ולא יטופלו.
לאחרונה בעקבות תכנית הריאליטי "האח הגדול" מתקיים שיח ציבורי נרחב בנושא מחלות הנפש והמודעות הגוברת לקיומן בקרב הציבור הולך וגובר, למרות ההיבט השלילי של מתן תרופות.
בשנים האחרונות מתקיימים מחקרים רבים ועולה המודעות לקיומן של מחלות נפש גם בתינוקות, כאשר אי מתן טיפול מתאים במועד, עלול להוות השפעה מכרעת על חייהם הבוגרים. בישראל פועלים כיום רק שבעה מרכזים המאבחנים ומטפלים בספקטרום הרחב של בריאות הנפש של התינוק.
תחת הכותרת "לגדול במשפחה במשבר – התינוק, ההורים והקשר ביניהם" יתקיים מחר יום ה' ה-22.3 בפקולטה לרפואה בצפת יום העיון השנתי של העמותה הישראלית לבריאות הנפש של התינוק, בארגון המחלקה לבריאות הנפש לילד והמתבגר במרכז הרפואי זיו, בו ידונו מיטב המומחים, החוקרים והמטפלים בארץ בנושאים ובהיבטים המרכזיים המשפיעים על בריאות הנפש של התינוק: אובדן משמעותי בגיל הרך, פעוטות להורים פגועי נפש והתמודדות עם לידת תינוק בסיכון גבוה וההשלכות של הורות לתינוק עם מחלה קשה או נכות. כנסים דומים התקיימו באחרונה בסקוטלנד ובאוסטרליה אשר ציינו, כי מערכות הבריאות בעולם אינן ערוכות דיין לטיפול בבריאות הנפש של תינוקות בגיל הרך והתריעו כי במצב החברה כיום, האלימות הגוברת, מצבי מצוקה, טרור, רעב, מלחמה ועוד אי מתן טיפול הולם לתינוקות וילדים בגיל הרך, יביא לבוגרים בעלי מחלות נפשיות קשות.
מחקרים מראים, כי 80% מהתפתחות המוח המשמעותית נעשית עד גיל 4. החוויות שהתינוק חווה מהלידה ועד גיל זה הן קריטיות לקביעת זהותו כאדם בוגר.
על פי נתונים סטטיסטיים של לשכות הסעד, 15000 תינוקות בישראל נמצאים בקבוצת סיכון גבוה להזנחה. מתוכם רק 1500 אושפזו ביחידות ייעודיות לטיפול בתינוקות, כאשר רק באחדות מיחידות אלו עובדים מומחים בבריאות הנפש של התינוק המעניקים טיפולים ואבחונים על בסיס קבוע.
ההשפעות לטווח ארוך ולטווח קצר של הזנחה והתעללות נפשית ולא רק התעללות גופנית, על התפתחות מוחו של התינוק, פיתוח יחסים בין אישיים, ויסות רגשות חיבה והתפתחות אישית, נבחנו רבות וידועות היטב. מחקרים מראים כי הזנחה של תינוקות בשנתיים הראשונות של חייהם הינם מנבא טוב של תוקפנות, בהשוואה להזנחה בגילאים מבוגרים יותר והתעללות גופנית בכל גיל.
היום ברור, כי נחוצה התערבות טיפולית במקרים אלו מוקדם ככל הניתן על מנת למנוע את ההשפעות ארוכות הטווח. למרבה הצער, מספר התינוקות שעברו טראומה בגילאים אלו וזכו להתערבות טיפולית הוא זעום ובמקרים שכן הגיעו לטיפול מוחמרת הטראומה לעיתים בגלל כשלים של המערכת.
המומחים והחוקרים העוסקים בתחום בריאות הנפש בתינוקות הבינו כי במקרים רבים רק התערבויות מוקדמות ככל האפשר עשויות למנוע בעיות נפשיות בעתיד. עם זאת, רבים כלל לא מכירים את תחום בריאות הנפש בתינוקות או כלל לא מודעים לכך כי הם זקוקים לאבחון וסיוע בתחום.
ד"ר בלה מירוצ'ניק, מנהלת היחידה לבריאות הנפש בגיל הרך במרכז הרפואי זיו אומרת, כי קיימות מגוון רחב של בעיות המובילות הורים לקבלת עזרה בתחום בריאות הנפש של התינוק: בעיות אכילה, הפרעות שינה, הפרעות התנהגות, בעיות התפתחות, בעיות רפואיות ועוד. חלקן בעיות הנגרמות, לעיתים מבלי דעת על ידי ההורים, כגון: אופן האכלת התינוק, התייחסות לתינוק וכד'. בנוסף לכך כאשר קיימות בעיות נפשיות אצל אחד ההורים או שניהם כמו: מחלות נפש, דיכאון לאחר לידה, חרדות שונות, מצוקות ועוד, יוצרות אלו פעמים רבות מצב בו התינוק והוריו יזדקקו להתערבות טיפולית. "מובן שהתלות ההדדית בין ההורים לתינוק מביאה לכך שהן הגורמים הקשורים בתינוק והן אלו שבהורה הולכים יד ביד אחד עם השני ולכן הטיפול במקרים אלו הינו טיפול משולב של ההורים והתינוק. ככל שנזהה את הבעיה מוקדם יותר וניתן לה מענה כך ייטב הן להורים והן לתינוק" אומרת ד"ר מירוצ'ניק.
עוד אומרת ד"ר מירוצ'ניק, כי אבחון מוקדם והתערבות מוקדמת בטיפול בתינוק היא חובה במקרים של מחלות נפש מאחר ומוחו של התינוק בשנים הראשונות עדיין גמיש ולא מקובע וניתן לשינוי תפיסתי, לכן ישנה חשיבות עליונה למתן הדעת על תקצוב האבחון המוקדם ויצירת אפשרויות לטיפול מוקדם ככל האפשר בתינוקות רכים.
