מחקרים בעבר הוכיחו שהסיכוי של תושבי הפריפריה להאריך ימים נמוך מזה של תושבי מרכז הארץ.
השבוע התקבלה הוכחה נוספת לאפליה שממנה סובלים תושבי הפריפריה, מבחינת שירותי הבריאות: אדיר ינקו פרסם ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" כי למרות בקשות חוזרות ונשנות ותוכניות בנושא, משרד הבריאות לא מאשר הוספה של מיטות אשפוז אונקולוגיות בבתי חולים בפריפריה ובכללם תושבי צפת. בכמה מהם אין אפילו מיטת אשפוז ייעודית אחת לחולי סרטן.
צילום: YNET
אהובה סבג (67), תושבת צפת המתמודדת עם סרטן הלבלב, מכירה את הבעיה היטב. "בערים הגדולות יש יותר אפשרויות ויותר אופציות להתמודדות עם המחלה", היא אומרת לאולפן ynet. "בבית חולים זיו בצפת, שבו אני מטופלת, אין מחלקת אשפוז לחולים אונקולוגיים. אני עברתי שם 12 טיפולים כימותרפיים מאוד אגרסיביים, ובטיפול הרביעי הרגשתי גרוע: נימול בידיים ובשפתיים, עיוותים בפנים, לא יכולתי לדבר. אבל לא היה מקום לאשפז אותי. יש שם רק מחלקה לאשפוז יום. אחרי הטיפול שלחו אותי הביתה".
לא הייתה אפילו מיטה אחת עבורך?
"לא, אין. בעבר, כשעשו לי בדיקות, רצו לאשפז אותי במחלקה פנימית, ולא הסכמתי בשום אופן. חששתי להידבק".
איפה נמצאת מחלקת האשפוז האונקולוגי הקרובה ביותר אלייך?
"בבית החולים רמב"ם בחיפה, שזה כמעט שעתיים נסיעה באוטובוס מצפת".
מה את מרגישה כשאומרים לך, "אנחנו מבינים את מצבך, היינו שמחים לאשפז אותך אצלנו, אבל אין מיטה"?
"זה זלזול בחולים האונקולוגיים. אומרים, 'הם אולי לא יחיו'. זו ההרגשה שלי. אומרים, 'אולי המחלה תחזור, לא כדאי לתפוס מקום בשביל זה'".
התחושה היא שלמדינה לא אכפת אם תחיי או תמותי?
"בדרך כלל המחלה חוזרת אצל חולים אונקולוגיים, במיוחד אצל חולי סרטן לבלב, שהוא מאוד קשה, אז ההרגשה שלי היא שמזלזלים בנו. הרי הרבה חולים לא נשארים בחיים, למרות המודרניזציה. אם המחלה שלי תחזור, ואהיה במצב סופני, אשקול להישאר בבית עם רופא ולא להתאשפז בבית חולים במחלקה פנימית".
