1. "אכן אם ירצה לייחד על קברי הצדיקים ממש יען היותם שם מציאות ההוא הבל דגרמי השורה על עצמות או הנפש דעשייה […] ודאי שהוא יותר מובחר אל ההשגה כי הוא מעורר במעשה את הצדיק השורה שם" (ר' חיים ויטאל, שער היחודים, פרק ד).
2. "לא תתמה אם נמצא אנשים מתבודדים ושורה עליהם רוח הטומאה […] שהם רודפים אחר הקדושה כרודף אחר החיים כי אין להם חיות אלא משם ובפרט בעת היחוד וההתדבקות […] ואפשר שהם יתדבקו באדם ויטעהו ויחשוב שהוא רוח הקודש ואינו אלא רוח הטומאה […] כי כמו שיש עיבור צדיק באדם לטובה כן יש עיבור נפש הרשע באדם לרעה לו" (שם).
3. "צריך להזהר מן הצדיקים שהם אצל קברי גוים כי שם טומאה רצוצה ותתדבק באדם ח"ו ולא ילך שם ובפרט אם הוא משתטח שם עליו אם לא מי שסומך על מעשיו הגדולים […] לכן יזהר האדם מאד שלא ישתטח על קברי הצדיקים הסמוכין אל קברי אנשים אחרים בלתי הגונים או הסמוכים אל קברי גוים לולי יהיה האדם רשום ומלומד ביחוד, שיודע להכרית הקליפות ע"י יחודו" (שם).