כתבות

לחץ לדף קורות הצדיק

דוד ומשה

לחץ לדף קורות הצדיק

המשכן של דוד ומשה הוא שמה של שכונת שיכונים בצפת אשר הפכה למקום עליה לרגל בו, כיוון שבו לפי האמונה, שוכנת נפשו של רבי דוד ומשה אשר נפטר ונקבר בשנת 922, במרוקו.

לאחר מלחמת יום הכיפורים נגלה בחלום, רבי דוד ומשה לאברהם בן-חיים, פנסיונר, עבד בקרן קיימת לישראל. לפי סיפורו של בן-חיים באחת מן ההתגלויות של רבי דוד ומשה לו, ציווה הרב: "עשה לי משכן בביתך". בן-חיים מספר כי בנה חדר במיוחד אשר כונה "החדר של הצדיק" שם באים אנשים, נשים וטף, להתפלל על הציון של הצדיק. בחדר היה ספסל עם מספר סידורי תפילה ותהילים. עם השנים גדל המשכן ונוספו לבית חדרים נוספים וגם נחגגת כיום הילולה גדולה לזכרו של הצדיק מדי שנה, בכל ר"ח חשוון, עם כ-20,000 משתתפים, ומספרם גדל בכל שנה. מאחר וההילולה שהתחילה במפגש מצומצם, תפחה לממדים אלו החלה בריחה מן השכונה של שאר הדיירים. המתחם כיום מורכב ממרבית הבתים באזור וכולל חדר תפילה, בית כנסת, מגרש חנייה וכן מספר מנגלים ענקיים המשמשים את באי המקום. המקום זוכה להכרה ולתמיכה מן העירייה, אשר תחילה התנגדה נחרצות לקיומו.

קרא עוד »

כחול בעיניים

כחול בעיניים
מתוך סיפורי צפת - מנחם כהן

רבים שאלו ושואלים לסיבות היות מרבית הבתים בצפת העתיקה צבועים כחול.

כבר בתחילת המאה השש-עשרה היו בתי צפת צבועים כחול, וזאת לפי אגדה המספרת על
שלמה מולכו שהגיע לצפת בתחילת אותה מאה, פגש בבתו היפה של רבי יעקב בירב והתאהב
בה נואשות.

קרא עוד »

סיפורם של הרי כנען

סיפורם של הרי כנען
מתוך סיפורי צפת - מנחם כהן

איביקור, קריית שרה, נוה אורנים, רמת רזים א', רמת רזים ב', מליבו, רמת מנחם בגין, מצפה
נוף כנרת ועוד - שכונות מרהיבות ביופיין, שובות את העין, מרחיבות ומחממות את לב
הצופים - מכסות את הרי כנען וגולשות במורדות ראש-פינה. בתים מפוארים, בגדלים שונים
ובשלל צורות וצבעים. נוף קסום עוצר נשימה, אקלים מיוחד במינו ואיכות חיים נפלאה. למרבית
התושבים המתגוררים בחווילות המהודרות המוקפות גינות מוריקות ומלבבות נראה הכול כמובן
מאליו, ואינם מעלים כלל על דעתם שרק אתמול הכול היה אחרת. הרי הגליל היו גבעות
שוממות וקרחות, זרועות סלעים אפורים ללא שיח וירק, חשופות לשמש לוהטת בימי הקיץ,
מוכות סערות ומעטה קרח בחורף.

 

קרא עוד »

מערת שם ועבר

המערה בה למד יעקב אבינו 14 שנה.

אחת האגדות הקשורות למקום מספרת כי זהו המקום שבו נתבשר יעקב אבינו ע"י בניו כי בנו יוסף נטרף ע"י חיות טרף, בעוד שהאחים מכרו את יוסף לאורחת ישמעאלים שהיו בדרכם מצריימה.

שם ועבר נחשבו בהיסטוריוזופיה היהודית כמעבירי רעיון המונותאיזם בעולם , לפני הופעתו של אברהם אבינו. שם היה נכדו של נח ועבר היה נינו של נח. במסגרת ההתפתחות של המסורות היהודיות, בתקופה הביזנטית , זוהתה כאן בצפת מערת שם ועבר.

בתורה סופר שיעקב הלך לחרן ובדרך בעוברו בבית אל הוא חלם את חלום הסולם עם המלאכים. בין היום שיעקב עזב את א"י עד ליום שהוא הגיע לחרן, ישנו פער של 14 שנה. המדרש אומר שבזמן הזה יעקב ישב במערת שם ועבר , למד תורה והכין את עצמו להליכה לחרן.

קרא עוד »
לחץ לדף קורות הצדיק

יעקב בירב

לחץ לדף קורות הצדיק

ר' יעקב בירב זצ"ל נולד בשנת 1475 בקסטיליה הסמוכה לעיר טולדו והספיק ללמוד בישיבתו של ר' יצחק אבוהב. כשגורשו היהודים פנה ר' יעקב בירב לצפון-אפריקה והגיע לעיר תלמסן באלג'יר. בשבת נשא דרשה בבית הכנסת שבעיר והדהים את המתפללים בפלפוליו ובבקיאותו ברבה. חרף גילו הצעיר ביקשו ממנו פרנסי העיר להישאר ולשמש כרב ודיין, אך הוא דחה את הפצרותיהם ועבר לפאס במרוקו, שנחשבה עיר ואם בישראל, ובה אלפי בתי אב יהודים למדנים ויודעי תורה שעמדו מיד על טיבו ומינוהו כדיין בבית הדין. לאחר תקופה קצרה המשיך בנדודיו והגיע למצרים, שבה התקבל בכבוד רב על-ידי היהודים ששמעו כבר הגיע אליהם ואף הם הזדרזו וצירפוהו כדיין ומרביץ תורה בישיבה. אך למרות הכבוד, ההערצה והחיבה שהעריפו עליו במצרים, לא הסכים להשאר זמן כה רב והחליט להגשים את משאת נפשו ולעלות לירושלים.


קרא עוד »

ראשיתו של הדפוס העברי בצפת


שושנה הלוי דעת

תקציר: הדפוס הראשון בארץ הוקם בצפת בשנת של"ז ע"י המדפיס מפראג ר' אליעזר בן יצחק אשכנזי, שלפני עלותו ארצה הדפיס ספרים גם בלובלין וגם בקושטא. דפוס זה התקיים עד שנת שמ"ז. אחרי הפסקה של 245 שנה נתחדש הדפוס בצפת, ע"י ר' ישראל בן אברהם ב"ק, מדפיס אומן ובעל ניסיון, שעלה מברדיצ'וב, והביא עמו מכבשי דפוס וכל הדרוש ליציקת אותיות ולכריכיה.


קרא עוד »

היסטוריה של צפת

צפת נזכרת בראשונה בשנת 66 לספירה בכתבי יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס), מפקד המרד בגליל, בספרו "מלחמת היהודים". היא נמנית שם בין הערים שביצר בגליל לקראת המרד ברומי.



לאחר כישלון המרד הגיעו לצפת שתיים מבין משמרות הכהנים שגורשו מירושלים על-ידי הרומאים והוגלו לגליל. משמרות הכוהנים לבית יקים ולבית פשחור, התישבו בצפת ולא עזבוה מאז.
בימי התלמוד ישבו בצפת התנאים ואמוראים רבים. הם פתחו מקומות ללימוד תורה, תחילה בספר ולאט לאט בגלוי. עד סוף המאה הרביעית היו בצפת משיאים משואות שנראו למרחקים כדי להודיע ע ראשי חודשים ומועדים. בצפת קבורים עד היום מחשובי התנאים.

קרא עוד »
משה פדהצור

משה פדהצור – ראש העירייה הראשון של צפת

[caption id="attachment_59" align="alignleft" width="195"]משה פדהצורמשה פדהצור[/caption]משה פדהצור - ראש העירייה הראשון של צפת
מתוך סיפורי צפת - מנחם כהן

משה פדהצור נולד בשנת 1889 לאביו אלעזר ז"ל שבא לצפת בצעירותו מגליציה להיות
ממונה על כולל למברג, הכולל הגדול והעשיר ביותר בארץ. ר' אלעזר בלט בנועם הליכותיו,
בנימוסיו ובלבושו המהודר השונה משל יתר תושבי העיר. בהיותו ממשפחה מיוחסת שודכה לו עד מהרה בתו של הרב רפאל דיין זכרו לברכה.
הרב דיין שימש ראש בית הדין ורבה הראשי של צפת במשך שנים רבות.

קרא עוד »
לחץ לדף קורות הצדיק

שלמה אלקבץ

לחץ לדף קורות הצדיק





שלמה בן משה הלוי אלקבץ, משורר ומקובל; נולד בתחילת המאה הט"ו וחי בשאלוניקי ואנדרינופול ואח"כ בצפת, בזמן ר"י קארו. נראה שמת בערך בשנת 1580 ונקבר בצפת.


אלקבץ חבר שירים ופיוטים והאר"י בחר בהם מפני שנכתבו ע"ד האמת ומאס בשירי גבירול ובן עזרא. ביותר נודע הפיוט "לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה", שכתב על מה שאמרו בשבת קי"ט: ר' חנינא מעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא ואמר: בואו ונצא לקראת שבת מלכה. חיבר פירושים למגילת אסתר, שיה"ש ומגילת רות.


רבי שלמה בן משה אלקבץ, היה ממגורשי ספרד. נולד בשנת רס"ה (1505) בערך, כנראה בסלוניקי. בשנת 1517 השתלטה תורכיה על מצרים ועל ארץ ישראל וכך היתה הארץ לחלק מממלכת תורכיה, ויהודים מכל רחבי הממלכה התורכית הרחבה יכלו לעלות ולהתיישב בארץ ישראל. ר' שלמה גדל והתחנך והתחתן בסלוניקי.

קרא עוד »
לחץ לדף קורות הצדיק

שמעון בר יוחאי

לחץ לדף קורות הצדיק

ל"ג בעומר הוא יום פטירתו של התנא ר' שמעון בר יוחאי זצ"ל. לפי האגדה ביום זה פסקה המגפה שהמיתה 24,000 מתלמידיו של ר' עקיבא. רבי שמעון נולד בגוש חלב, בן למשפחה מכובדת ואמידה בכפר שהיה ידוע בעושרו ופריותו הרבה. אביו, ר' יוחאי ז"ל, איש עשיר, נשוא פנים ומקוריו למלכות, שלח את שמעון בנו ללמוד בישיבה המפורסמת ביותר באותה תקופה, ישיבתו של רבי עקיבא בבני ברק, תלמיד מצטיין ומוכשר, הפך עד מהרה לאחד מחמשת תלמידיו הגדולים והחשובים של רבי עקיבא ואף הוסמך על ידיו.

קרא עוד »