כתבות

הנביא הושע בן בארי

הנביא הושע בן בארי
מתוך מעיין מתגבר - הרב ד''ר ש.ז. כהנא ז'ל

בצידו של בית הקברות העתיק של צפת, עומד הקבר המסורתי של הנביא הושע בן בארי. זהו הקבר היחיד מכל הקברים הקדושים בצפת השייכים ליהודים, שזכה לבנין ולכיפה עליו.

ומדוע זכה דוקא קבר זה לכיפה עגולה?

אנשי ח"ן שעלו לקברי צדיקים מספרים:

לפני שנים רבות בימי שלטון האפנדים, היו יהודי צפת נתונים תחת עולם הכבד של תושביה הערבים, ואסור היה להם לבנות כיפה לנוי על קברי קדושיהם. באופן יוצא מן הכלל נהגו לגבי קבר הנביא, בגלל מעשה שהיה.

קרא עוד »
לחץ לדף קורות הצדיק

חיים ויטאל

לחץ לדף קורות הצדיק

(בקיצור מהרח"ו או רח"ו, 1543 - 1620) ממקובלי צפת, ערך בספרים את קבלת האר"י.

נולד בצפת בשנת 1543 (שנת ש"ג). אביו ר' יוסף ויטאל קאלאבריס עלה לארץ ישראל מדרום איטליה והשתקע בצפת. בתקופה זו שימשה צפת יעד מועדף לעולים מכל ארצות תבל, ובזכותם זכתה לתקופת פריחה ושגשוג. התיישבותם של תלמידי חכמים בין בנגלה ובין בנסתר הפכה את צפת למרכז רוחני אשר השפיע על כל העולם היהודי באותה תקופה ובדורות הבאים. בצל פריחה זו נולד ובגר המהרח"ו.

כאשר בגר והגיע לגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של רבי משה אלשיך, אחד מתלמידיו של רבי יוסף קארו (מחבר השולחן ערוך). מהרח"ו מעיד על עצמו כי כבר מגיל זה ראה בו הרב יוסף קארו את יורשו הרוחני של הרב אלשיך. בנוסף ללימוד הנגלה נמשך ליבו של המהרח"ו לתורת הנסתר. הוא הצטרף לבית מדרשו של ר' משה קורדובירו (הרמ"ק), שם למד את תורת הקבלה של רבו.

בתקופת לימודיו זו שלח ידו גם למחוזות חיצוניים מהתורה. הוא החל ללמוד לימודי אלכימיה. לאחר לבטים נטש עיסוק זה והתמסר כולו לתורה.

קרא עוד »
לחץ לדף קורות הצדיק

יוסף בן מתתיהו

לחץ לדף קורות הצדיק

צפת הייתה אחת הערים שביצר יוסף בן מתתיהו להגנת הגליל מפני הרומאים.

יוסף בן מתתיהו (נולד בשנת 38 - נפטר בשנת 100 לערך) נודע גם בשמו הרומאי יוספוס פלביוס (Josephus Flavius) - היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול.

נולד למשפחת כוהנים יהודית מיוחסת בירושלים והיה מפקד הגליל בעת המרד הגדול ברומאים. בן מתתיהו מסר את עצמו לבסוף לרומאים וזאת בעקבות נפילת הגליל לידיהם ותחילת כישלון המרד. בן-מתתיהו נפטר בסביבות שנת 100. שנת מותו המדוייקת לא נודעה. הוויכוח סביב דמותו ממשיך להתקיים עד עצם היום הזה.

קרא עוד »

לקראת מלחמת העצמאות

מתוך סיפורי צפת - מנחם כהן

לעולםלא אשכח את ליל 29.11.1947 שבו נערכה ההצבעה הגורלית על עתיד ארץ-ישראל,
כשכולנו צמודים למקלטי הרדיו הבודדים, סופרים ועוקבים בלב רוטט אחר כל מצביע בעד
ונגד; ואת השמחה האדירה ששטפה ואחזה בנו בהיוודע התוצאה הסופית, כשעצרת האומות
המאוחדות החליטה ברוב קולות לחלק את ארץ-ישראל בין היהודים והערבים, לאפשר ליהודים
להקים מדינה. מדינה? השם מדינונת התאים יותר לחלק שהוקצה לנו, אך בשבילנו היתה זו
הגשמת חלום בן אלפיים שנה. שוב לאחר תלאות, ייסורים וגלות, ושואה שהכחידה שליש
מהעם היהודי - תהיה לנו מדינה, קטנה ככל שתהיה, אבל שלנו. יהודי צפת, כמו כל יהודי
ארץ-ישראל, יצאו לרחובות, ויצרו מעגלי ריקודים שנמשכו עד אור הבוקר.


קרא עוד »

מאורעות 1936 – 1939


מתוך סיפורי צפת - מנחם כהן

כאמור, התארגנות הצעירים שלמדו לאחוז בנשק הוכיחה את עצמה בפרעות 1936. תסיסת
הערבים המוסתים הלכה וגברה מיום ליום, וריח הסכנה ריחף באוויר. יהודי צפת למודי הסבל
והלקח נערכו הפעם בנחישות לעמוד על נפשם. ואכן, הערבים לא הצליחו לחדור שוב אל
הרובע היהודי, לרצוח ולטבוח באין מפריע, למעט מקרה מצער אחד, ב13.8.1936-, כשהצליחו
לפרוץ ולרצוח בדם קר משפחה שלמה על ילדיה הרכים (משפחת אונגר ז"ל). הפעם הצליחו
היהודים להתגונן ולא להיות טרף קל לרוצחים.


קרא עוד »

עליית החסידים ההמונית לא”י


אברהם יערי דעת

תקציר: משנת 1740 היו עליות חסידים: יחידים וחבורות, וביניהם קבוצה של סגפנים. רבים התיישבו בגליל, בצפת ובטבריה. מושל צפת עודד את העולים ושחררם ממסים. המצב הכלכלי בארץ היה קשה, ושליחים פנו לגולה בבקשת עזרה. עלית החסידים חיזקה את הישוב היהודי. המחלוקת בין חסידי ר' שניאור זלמן מלאדי לר' אברהם מקאליסק הביאה לחיזוק הישוב היהודי בחברון.


קרא עוד »

יחסי יהודים – בדויים בגליל

יחסי יהודים - בדויים בגליל
מתוך סיפורי צפת - מנחם כהן

היו בין שבטי הבדואים כאלה שמיררו את חייהם של המתיישבים היהודים במושבות ובקיבוצי
הגליל העליון, ומנהיגיהם נודעים לשימצה; והיו גם אחרים, שקיימו יחסי שכנות הדוקים ומצוינים
עם שכניהם היהודים - ביניהם האמיר מחמוד פאעור, השליט הכל יכול של שבטי הבדואים
בעמק החולה ורמת הגולן. כך היה גם השייח' חוסיין אל יוסוף מחלסה (קריית שמונה), אך
למרבה האירוניה היה זה בנו, כאמל חוסיין, האיש שרצח את טרומפלדור וחבריו בחצר תל-חי.


קרא עוד »
לחץ לדף קורות הצדיק

קורדווירו משה

לחץ לדף קורות הצדיק

גיסו של ר' שלמה אלקבץ, ותלמיד מרן הבית יוסף בנגלה. קבל סמיכה מר' יעקב בירב, יחד עם ר' יוסף קארו ור"מ די טראני (המבי"ט). שמו יצא לראש וראשון בקבלה. יסד בית מדרש לקבלה והעמיד תלמידים רבים, בהם ר' חיים ויטאל, ר' אברהם גלאנטי (בעל קול בוכים), ור' אליהו די וידאש, (בעל ראשית חכמה). כשהגיע האר"י לצפת התחבר לרמ"ק ושניהם עסקו בתורת הנסתר. היה אבי שיטת סוד הצמצום. לפי שיטה זו היה בתחילה המצוי הראשון או האין סוף לבדו, והיה ממלא את כל החלל. שבזמן מן הזמנים עלה ברצונו להמציא הוויות אחרות, כדי להטיב להן, ואז צמצם את עצמו, ואחרי הצמצום הזה התחילו השפעותיו והשפעות השפעותיו עד שנשלם כל העולם.


קרא עוד »

פרעות תרפט – 1929

פרעות תרפ"ט - 1929
מתוך סיפורי צפת - מנחם כהן

כצפת, כמו במקומות אחרים, סחרו מרבית היהודים עם שכניהם הערבים. רבים מאלה הוציאו
את פרנסתם מיהודים ונרקמו ביניהם יחסי ידידות קרובים. אך יחסי ידידות אלה לא הרתיעו את
"שוחרי השלום" מלהתנפל על שכניהם הטובים שמהם התפרנסו ועל שולחנם סעדו.

בן פחות מארבעה חודשים הייתי בכ"ג באב תרפ"ט (29.8.1929), כאשר בשעות אחר הצהריים המאוחרות פרצו מאות ערבים פורעים צמאי דם מצפת ומהכפרים הסמוכים, מוסתים ומשולהבים על-ידי המופתי, אל תוך הרובע היהודי הקטן. כשבידיהם גרזנים, סכינים ואלות, בשאגות וצעקות אימים "אידבח אל יהוד" (שחטו את היהודים) התנפלו על בתי היהודים, והחלו לטבוח ולשחוט ללא רחם בזקנים, נשים וילדים חסרי הגנה וישע, לבזוז ולהעלות באש. שבעה-עשר קשישים, נשים ותינוקות נטבחו באכזריות, למעלה מחמישים נפצעו קשות.

קרא עוד »
לחץ לדף קורות הצדיק

דוד בן שלמה אבן זמרא

לחץ לדף קורות הצדיק

על שמו הישוב כרם בן זימרה בסמוך לצפת

(מתוך סיפורי צפת - מנחם כהן)


רבנו דוד בן זמרא זצ"ל, נולד ב 1478 בעיר זמרא שבספרד, בן לאחת במשפחות המכובדות, המיוחסות והעשירות בספרד. בשנת 1491 בהיותו בן 13, גורשה משפחתו מספרד. שלא כרבות מבין המשפחות המגורשות, אשר נדדו בארצות שונות ברחבי העולם בחיפוש אחר מזלן ומקום מקלט, עלתה משפחת זמרא ישירות לארץ ישראל והתיישבה בצפת.
דוד הצעיר התפרסם עד מהרה כעילוי גדול בתורה. תחילה למד אצל ר' יוסף סארגוסי ז"ל, אחר כך שלחו אביו בהשראת רבו ללמוד בישיבתו של רבי לוי בן חביב (הרלב"ח) ז"ל בירושלים, שהיה בן העיר זמרא שבה נולד גם הרדב"ז וגורש מספר שנים קודם.
הרלב"ח עלה אף הוא תחילה לצפת, שנודעה באותה העת כעיר תורה שבה התגוררו גדולי הרבנים, גאונים ידועים, ונחשבה כמפיצת תורה בכל תפוצות ישראל. לאחר חילוקי דעות קשים עם הרב יעקב בירב זצ"ל, מראשי הרבנים ובעל עמדה איתנה בעיר, החליט לעזוב את צפת ולעבור לירושלים, שבה התקבל בכבוד רב ועד מהרה מונה לרבה הראשי.


קרא עוד »