שושנה דמארי – אני מצפת

אותי החברות כולן
בלי הרף שואלות
מדוע זה עינייך כה
גדולות ואפלות
ומה את חיננית כל כך
ומה את ביישנית כל כך
ולמה זה נימת קולך
נוגה וניגונית כל כך
ומה כה שונה הנך
מכל הבחורות
ולמה זה חולמות כל כך
עינייך השחורות
לזה ישנה לי רק תשובה אחת
אני מצפת
הרוח ההרים והלילות
נתנו בי זוג עיניים אפלות
שמיים של גליל ומי מרום
השכינו בעיני את החלום
אצלנו גזע שכזה
אצלנו טבע שכזה
אצלנו מין סביבה כזאת
כן ככה זה אצלי בפרט
אני מצפת
זה בי נדבק זה בי נקלט
אני מצפת

ביום אביב אחד אותו
פגשתי ראשונה
מאז לי אין מאז לי אין
מנוח ושינה
אומרות לי חברותיי לא טוב
איך זה אפשר כך לאהוב
הלא נורא זה ואיום
לא ככה אוהבים היום
האהבה בזמן הזה
פשוטה הרבה יותר
ולא איכפת הלא סוף סוף
אם זהו אם אחר
לזה ישנה לי רק תשובה אחת
אני מצפת
רוחות הסער וכוכבי הסוד
לימדו אותי כי זה אכפת מאוד
כי יש הבדל אולי טיפשי ודק
בין אהבת עולם ובין משחק
אצלנו גזע שכזה
אצלנו טבע שכזה
אצלנו מין סביבה כזאת
כן ככה זה אצלי בפרט
אני מצפת
זה בי נדבק זה בי נחרת
אני מצפת

הגיע יום למרחקים
בחיר לבי הלך
וחברותיי אומרות לי כך
הוא לא יזכור אותך
הוא יעזוב הוא לא יזכור
ואל אחרת הוא יחזור
אחרת הוא יאהב אהוב
כי נערות ישנן לרוב
אבל אני לכל לכל
עונה בצחוק גדול
אם גם בנות ישנן לרוב
אותי אין לעזוב
ויש לזה סיבה אולי אחת
אני מצפת
אפשר לנוס אל ים ואל מדבר
אבל אותי לשכוח אי אפשר
אולי גם שם יפות כמוני יש
אבל אותי נושאים בלב כאש
אצלנו גזע שכזה
אצלנו טבע שכזה
אצלנו מין סביבה כזאת
כן ככה זה אצלי בפרט
אני מצפת
אם בי נתפסת אין מפלט
אני מצפת