שלמה אלקבץ

ר' משה ן' מכיר, שחי באותו הזמן, והיה ריש מתיבתא בעין זיתון סמוך לצפת, כותב בספרו סדר היום (דפוס ויניציא דף מ"ג ע"א):

ומנהגנו כשאנו הולכים לקבל שבת, לומר אלו המזמורים:

לכו נרננה לה' וגו',
שירו לה' שיר חדש וכו'
ה' מלך ירגזו עמים וכו'
הבו לה' בני אלים וכו'.

ואח"כ נאמר פזמון א' או ב' ואלו הם:
לכה דודי לקראת כלה
פני שבת נקבלה,
זכור ושמור בדיבור אחד
נתן לנו המלך המיוחד,
ה' אחד ושמו אחד
לשם ולתפארת ולתהילה,
לכה דודי וכו',
קדושת שבת הנחלתנו
ועל הר סיני קרבתנו,
בתורה ומצוות עטרתנו,
וקראתנו עם סגולה.
לכה דודי וכו',
נודה לך אלוהינו
כי ממצרים הוצאתנו,
ומבית עבדים פדיתנו,
בכוח ידך הגדולה.
לכה דודי וכו'.
בתוך ים סוף הדרכתנו,
ובנפול אויב שמחתנו,
חיים וחסד עשית עמנו,
להעבירנו במצולה.
לכה דודי וכו',
אתה אלוהי האלוהים
ומי כמוך באלים,
משפיל גאים המגדילים
ומרים אביון לגדולה.
לכה דודי וכו',
בואי בשלום עטרת בעלה
וגם בשמחה ובצהלה,
תוך אמוני עם סגולה,
בואי כלה בואי כלה,
בואי לשלום שבת מלכתא וכו'.

ויש מי שאומר ז' פעמים בואי כלה שעולים כמנין שכינה, ומתפלל שלא תזוז שכינתו מעלינו ומעל עמו ישראל. ואע"פ שאין אנו כדאים הוא שוכן בתוכנו וכו'. ואח"כ יבוא לבית הכנסת להתפלל ערבית, עכ"ל.

בזמן אמירת לכה דודי פונים לעבר מערב, וזאת על פי מנהג המקובלים בצפת, שהיו יוצאים לקבל שבת בשדה. הפניה למערב היא לראות את השקיעה, שהיא מביאה את השבת.

נוסח הפיוט:

לְכָה דודִי לִקְרַאת כַּלָּה
פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה

שָׁמור וְזָכור בְּדִבּוּר אֶחָד
הִשְׁמִיעָנוּ אל הַמְיֻחָד
ה' אֶחָד וּשְׁמו אֶחָד
לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּהּ

לִקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה
כִּי הִיא מְקור הַבְּרָכָה
מֵראשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה
סוף מַעֲשֶּׁה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּהּ

מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה
קוּמִי צְאִי מִתּוךְ הַהֲפֵכָה
רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא
וְהוּא יַחֲמול עָלַיִךְ חֶמְלָּהּ

הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי
לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי
עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי
קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאלָּהּ

הִתְעורְרִי הִתְעורְרִי
כִּי בָא אורֵךְ קוּמִי אורִי
עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי
כְּבוד ה' עָלַיִךְ נִגְלָּהּ

לא תֵבושִׁי וְלא תִכָּלְמִי
מַה תִּשְׁתּוחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי
בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי
וְנִבְנְתָה עִיר עַל תלָּהּ

וְהָיוּ לִמְשִׁסָּה שׁאסָיִךְ
וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּעָיִךְ
יָשִּׁישּׁ עָלַיִךְ אֱלהָיִךְ
כִּמְשּׁושּׁ חָתָן עַל כַּלָּה

יָמִין וּשְּׁמאל תִּפְרוצִי
וְאֶת ה' תַּעֲרִיצִי
עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי
וְנִשְּׁמְחָה וְנָגִילָה

בּואִי בְשָׁלום עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ
גַּם בְּשִּׁמְחָה וּבְצָהֳלָה
תּוךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה
בּואִי כַלָּה בּואִי כַלָּה
לְכָה דודִי לִקְרַאת כַּלָּה
פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה