ראשיתו של הדפוס העברי בצפת

שושנה הלוי דעת

תקציר: הדפוס הראשון בארץ הוקם בצפת בשנת של"ז ע"י המדפיס מפראג ר' אליעזר בן יצחק אשכנזי, שלפני עלותו ארצה הדפיס ספרים גם בלובלין וגם בקושטא. דפוס זה התקיים עד שנת שמ"ז. אחרי הפסקה של 245 שנה נתחדש הדפוס בצפת, ע"י ר' ישראל בן אברהם ב"ק, מדפיס אומן ובעל ניסיון, שעלה מברדיצ'וב, והביא עמו מכבשי דפוס וכל הדרוש ליציקת אותיות ולכריכיה.

עד להמצאת הדפוס – "האמנות החדשה" ע"י יוהאן גאנזפלייש צום גוטנברג (נולד במאינץ בין 1399-1393, מת 3 בפברואר 1468), הייתה תרבות העמים בכללה, מקופלת במגילות ובספרים כתובים ביד. וכתוצאה מכך נמצאו בטפסים מעטים וברשותם של יחידים או מוסדות. מכבשים פרימיטיביים שעברו על הנייר הפרוש על גבי פיתוחי-עץ מרוחים בצבע, ועי"כ נתקבלה העתקה – היו ידועים באירופה עוד קודם לגוטנברג, אולם עיקר חשיבותו הוא בזה שהמציא שיטה ליציקת אותיות. דפוסים ממש היו קיימים בסין וביפאן מאות בשנים לפני המצאת הדפוס באירופה, ותמוה הדבר כיצד לא ידעו על כך. העיתון הראשון בעולם התחיל להופיע בסין ב- 713, וביפאן נדפס "לחש" במיליון טפסים ב- 770 .

עד להמצאת הדפוס נשקפה סכנה מתמדת לספרות ישראל, שכן מדי פעם בפעם ניסו הגויים להתנקש בנשמת האומה עי"ז שהעלו באש את ספריה. השרפה הראשונה אירעה ביום ששי ב' בתמוז 1242, שאז נאספו כל ספרי התלמוד שבמדינת צרפת – שנכתבו ביד בידי סופרים במשך דורות בעמל לא יתואר – הועמסו על 24 עגלות והובאו אל אחד הרחובות הראשיים בפריז שם הועלו באש. שרפות כאלה נערכו גם בספרד, בפורטוגל ובאיטליה, ובמשך הזמן כמעט ולא היה ספר תלמוד בנמצא, מפני שכל המחזיק בר התחייב בנפשו. עם המצאת הדפוס השתנו פני הדברים, שכן כל ספר נדפס במספר טפסים רב ככל שרצו.

כל הספרים שנדפסו החל משנת 1445 – שאז נדפס הספר הראשון Sibylenbuch. ועד 31 בדצמבר 1500 נקראים בשם "אינקונבולים" ההם יקרים ביותר. בתקופה זו נמצאה מלאכת ההדפסה כאילו בחיתוליה, בעריסה, ומכאן השם "אינקונבולה". מתוך כ-25,000 ספרי אינקונבולה – פרט לדפים בודדים – ידועים לני כ-250 אינקנבולים עבריים, שחלק ניכר מהם נמצא בירושלים. על חיתוך אותיות עבריות שומעים לראשונה כבר ב-1441 שאז למד היהודי דוידוס פון קארדארוזה מלאכה זו אצל צורף זהב מאוויניון שבצרפת, מר פרוקופ וואלדפוגל. אולם איטליה הייתה הארץ בה נדפסו לראשונה ספרים עבריים. לא ברור בדיוק איזהו הספר העברי הראשון בדפוס, אם אחד מעשרת הספרים שנדפסו ברומי ללא ציון מקום ושנת הדפוס, ביניהם פירוש רש"י על התורה, או הספר בו נדפס לראשונה מקום ושנת הדפוס הלא הוא פירוש רש"י על התורה, רג'יו די קלבריאה, רל"ה. ספרים עבריים נדפסו גם ביתר ערי איטליה וגם מחוצה לה, אולם רק בעבור יותר ממאה שנה להמצאה הדפוס, הוקם לראשונה בית דפוס עברי גם בארץ-ישראל.

הדפוס הראשון בארץ הוקם בצפת בשנת של"ז ע"י המדפיס מפראג ר' אליעזר בן יצחק אשכנזי, שלפני עלותו ארצה הדפיס ספרים גם בלובלין וגם בקושטא. הוא נכנס בשותפות עם "הגביר ונעלה" ר' אברהם בן יצחק אשכנזי תושב צפת מכבר. דפוס זה התקיים עד שנת שמ"ז. מתקופה זו ידועים עד כה רק שישה ספרים, מהם שלושה שנדפסו עד שנת של"ט, ושלושה שנדפסו בשנת שמ"ז. מה היה לדפוס בשנים שבין של"ט – שמ"ז כמעט ולא ידוע, אעפ"י שרבים כתבו עליו, ביניהם שטינשניידר, ברלינר, פרימן, ריבלין וטויבר, ואברהם יערי סיכם את מסקנות כולם בספרו "הדפוס העברי בארצות המזרח" ח"א ע' 9 ואילך.

תמונה

בספר המקאמות "ספר המוסר" לר' זכריה אלצ'הרי, (ביקר בארץ בשנת השכ"ב וקשה לקבוע אם לפ"ק או לפ"ג) נזכר פעמים רבות ר' אברהם בן יצחק אשכנזי כשליח ישיבת טבריה בקושטא, סלוניקי, מצרים ותימן. יש המזהים שליח זה עם המדפיס מצפת, וקובעים את זמן שליחותו לשל"ט. אך יש המקדימים תאריך שליחותו. במחברת מ' של "ספר המוסר" מסופר ש: "רבי אברהם בב"ר יצחק אשכנזי בא מארץ האמורי והפריזי, בספרים רבים, גמרא ופירושים ותורות חשובים. ולחכמתו חברים מקשיבים". את הספרים מכר במחיר השווה לכל נפש ולא הפקיע את השערים, ועל כך זכה לשבחים מרובים. אולם תמוה הדבר כיצד לא נמנו בין הספרים שהביא עמו, גם אותם שנדפסו בבית דפוסו, וכיצד: לא הזכיר אלצ'הרי אף במלה את בית דפוסו בצפת שהיה הראשון בארץ. מכל מקום אין הדברים מתיישבים, והשאלה במקומה עומדת: מה היה על הדפוס בצפת בשנים של"ט-שמ"ז, שגם אם אברהם הנ"ל הוא המדפיס הצפתי, הרי שותפו נשאר ויכול היה להמשיך להדפיס.

ואלה הם הספרים הידועים מדפוס השותפים הנ"ל: 1. ספר לקח טוב תזל כטל אמרתו ספיר גזרתו ותראה מלאכתו בפרישת דרישת מעלת תהילת מגלת אסתר, והיא ביאור נאה ומשובה נחמד ונעים יסדו וחברו פלפלא חריפא דמחדדן שמעתיה חזה בן חזה החכם מהיר יום טוב צהלון נר"ו לשלוח ביום פורים לאביו החכם הנעלה וישיש כהר"ר משה צהלון נר"ו לקיים משלוח מנות ובאר וברר ולכן בתוכו כמה וכמה מחז"ל אשר לא יערכם כל חרוץ. נדפס בעיון רב כיד ה' הטובה עלינו בבית הגביר ונעלה כ"ר (=כבוד רבי) אברהם בן הנעלה כה"ר יצחק אשכנזי ז"ל על ידי אליעזר בן הנעלה כה"ר יצחק אשכנזי ז"ל המחוקק יסודתו בהררי קדש, בצפת תוב"ב בגליל העליון קרית מלך רב, היא היום תחת ממשלת אדונינו המלך סולטן מורט יר"ה בות"י ויל"ו לג אכי"ר (=ירום הודו, בימיו ובימינו תושע יהודה וישראל ישכון לבטח ובא לציון גואל אמן כן יה
י רצון). היום יום ששי בר"ח סיון בשנת ה' הי"ה עז"ר ל"י לפ"ק (של"ז). השם יזכנו להדפיס ספרים הרבה לקיים כי מציון תצא תורה ודבר ה'. פג, [1], דף. 80

עם הפנים – פגינציה משובשת: דף יד מסומן בטעות טו (בטופס שני שבספריה הלאומית אינו מסומן כלל.)

דף טז – בטעות יד; דף לג – בטעות לד; דף סא – בטעות ס.

בראש הספר שתי הקדמות מהמחבר, וביניהן "הקדמה… (מ) הצעיר יוסף בן… מאיר… הכהן…" שבסופה שקר לפי אקרוסטיכון "יוסף", שראשיתו: "יבין מבין תבנית עד יושר".

לפני הקולופון שבדף האחרון נדפס. "…ומאשר יקר בעיני דברי פי חכם חן הרב רבי מאיר ערמה. והחכם הכולל הר"ר שמואל דיוידאש, שניהם כאחד טובים וישרים, חדשים[?] ממש, ובכן דלו עיני למרום מקו'[ם] אשר דבר המלך ה' צבאות ודתו מגיע כקול תודה מודה לשעבר צועק לעתיד ישלח עזרי בכל מאודי ויצליח בלימודי ושכל את ידי חן ושכל טוב לעשות ספרים הרבה…" – הקולופון: נשלם פה ק"ק. צפת תוב"ב לום ד' ז' תשרי ש"לח מ"לאך. ע"י השותפים אברהם בבר יצחק, ואליעזר בבר יצחק אשכנזים.

2. קהלת יעקב: הדור אתם ראו תורה ציווה לנו משה מורשה ק'הלת י'עקב חברו החכם השלם כמהר"ר משה גאלאנטי נר"ו והוא ביאור נחמד על מגילת קוהלת אשר היו דבריו סותרי'(ם) זה את זה והוא כטוב טעמו ונימוקו עמו העמיד הדבר על בוריו והכין טעמו על מכונו ומלבד זה הביא על כל פסוק ופסוק דברי הזוהר והתיקונים הנחמדים מזהב ומפז רב הפליא לעשות. יסודתו בהררי קדש צפת תוב"ב… נדפס בבית הגביר ונעלה כה"ר אברהם אשכנזי יצ"ו על ידי אליעזר בכה"ר יצחק ז"ל המחוקק, היום יום ג' כ"ה לחשוון שנת כ"י ק"רובה ישועתי לבוא (לפ"ג, של"ח). קג דף. 40.

עם הפנים – בראש הספר הקדמת המחבר – הקולופון: ותשלם כל שמלאכה יום ד' עשרה לחוש אני לדודי ודודי לי (אלול) שנת הנני ש"לח לכם את אליהו הנביא… נדפס על ידי הנבון ה"ר אברהם ב"ר יצחק אשכנזי ועל ידי אליעזר ב"ר יצחק זצ"ל אשכנזי.

3. ספר שר שלום, יסודתו ודתו בסוד קדושת דרישת גילת מגילת שיר השירים המהוללה… גם הלום אעמיק ארחיב ביאור באור פני פניני גדולים חקרי מאמרי רז"ל… נאום הגבר הוא הקטן שמואל בן לא"א ב"ר יצחק במה"ר יום טוב אריפול (נפעם בצרור החיי'(ם) אל חי יצרור ויכפול. ותהי ראשית המלאכה. הזאת המפוארה יום ד' ראש חדש חשוון שנת א"ך הוא צורי וישועתי ומשגבי (של"ט), פה צפת תוב"ב שבגליל העליון ע"י השותפים ב"ר אברהם ואליעזר אשכנזים. צד (צ"ל צו), (2) דף. 40.