שושנה הלוי דעת
תקציר: הדפוס הראשון בארץ הוקם בצפת בשנת של"ז ע"י המדפיס מפראג ר' אליעזר בן יצחק אשכנזי, שלפני עלותו ארצה הדפיס ספרים גם בלובלין וגם בקושטא. דפוס זה התקיים עד שנת שמ"ז. אחרי הפסקה של 245 שנה נתחדש הדפוס בצפת, ע"י ר' ישראל בן אברהם ב"ק, מדפיס אומן ובעל ניסיון, שעלה מברדיצ'וב, והביא עמו מכבשי דפוס וכל הדרוש ליציקת אותיות ולכריכיה.
עד להמצאת הדפוס – "האמנות החדשה" ע"י יוהאן גאנזפלייש צום גוטנברג (נולד במאינץ בין 1399-1393, מת 3 בפברואר 1468), הייתה תרבות העמים בכללה, מקופלת במגילות ובספרים כתובים ביד. וכתוצאה מכך נמצאו בטפסים מעטים וברשותם של יחידים או מוסדות. מכבשים פרימיטיביים שעברו על הנייר הפרוש על גבי פיתוחי-עץ מרוחים בצבע, ועי"כ נתקבלה העתקה – היו ידועים באירופה עוד קודם לגוטנברג, אולם עיקר חשיבותו הוא בזה שהמציא שיטה ליציקת אותיות. דפוסים ממש היו קיימים בסין וביפאן מאות בשנים לפני המצאת הדפוס באירופה, ותמוה הדבר כיצד לא ידעו על כך. העיתון הראשון בעולם התחיל להופיע בסין ב- 713, וביפאן נדפס "לחש" במיליון טפסים ב- 770 .
עד להמצאת הדפוס נשקפה סכנה מתמדת לספרות ישראל, שכן מדי פעם בפעם ניסו הגויים להתנקש בנשמת האומה עי"ז שהעלו באש את ספריה. השרפה הראשונה אירעה ביום ששי ב' בתמוז 1242, שאז נאספו כל ספרי התלמוד שבמדינת צרפת – שנכתבו ביד בידי סופרים במשך דורות בעמל לא יתואר – הועמסו על 24 עגלות והובאו אל אחד הרחובות הראשיים בפריז שם הועלו באש. שרפות כאלה נערכו גם בספרד, בפורטוגל ובאיטליה, ובמשך הזמן כמעט ולא היה ספר תלמוד בנמצא, מפני שכל המחזיק בר התחייב בנפשו. עם המצאת הדפוס השתנו פני הדברים, שכן כל ספר נדפס במספר טפסים רב ככל שרצו.
כל הספרים שנדפסו החל משנת 1445 – שאז נדפס הספר הראשון Sibylenbuch. ועד 31 בדצמבר 1500 נקראים בשם "אינקונבולים" ההם יקרים ביותר. בתקופה זו נמצאה מלאכת ההדפסה כאילו בחיתוליה, בעריסה, ומכאן השם "אינקונבולה". מתוך כ-25,000 ספרי אינקונבולה – פרט לדפים בודדים – ידועים לני כ-250 אינקנבולים עבריים, שחלק ניכר מהם נמצא בירושלים. על חיתוך אותיות עבריות שומעים לראשונה כבר ב-1441 שאז למד היהודי דוידוס פון קארדארוזה מלאכה זו אצל צורף זהב מאוויניון שבצרפת, מר פרוקופ וואלדפוגל. אולם איטליה הייתה הארץ בה נדפסו לראשונה ספרים עבריים. לא ברור בדיוק איזהו הספר העברי הראשון בדפוס, אם אחד מעשרת הספרים שנדפסו ברומי ללא ציון מקום ושנת הדפוס, ביניהם פירוש רש"י על התורה, או הספר בו נדפס לראשונה מקום ושנת הדפוס הלא הוא פירוש רש"י על התורה, רג'יו די קלבריאה, רל"ה. ספרים עבריים נדפסו גם ביתר ערי איטליה וגם מחוצה לה, אולם רק בעבור יותר ממאה שנה להמצאה הדפוס, הוקם לראשונה בית דפוס עברי גם בארץ-ישראל.
הדפוס הראשון בארץ הוקם בצפת בשנת של"ז ע"י המדפיס מפראג ר' אליעזר בן יצחק אשכנזי, שלפני עלותו ארצה הדפיס ספרים גם בלובלין וגם בקושטא. הוא נכנס בשותפות עם "הגביר ונעלה" ר' אברהם בן יצחק אשכנזי תושב צפת מכבר. דפוס זה התקיים עד שנת שמ"ז. מתקופה זו ידועים עד כה רק שישה ספרים, מהם שלושה שנדפסו עד שנת של"ט, ושלושה שנדפסו בשנת שמ"ז. מה היה לדפוס בשנים שבין של"ט – שמ"ז כמעט ולא ידוע, אעפ"י שרבים כתבו עליו, ביניהם שטינשניידר, ברלינר, פרימן, ריבלין וטויבר, ואברהם יערי סיכם את מסקנות כולם בספרו "הדפוס העברי בארצות המזרח" ח"א ע' 9 ואילך.
תמונה
בספר המקאמות "ספר המוסר" לר' זכריה אלצ'הרי, (ביקר בארץ בשנת השכ"ב וקשה לקבוע אם לפ"ק או לפ"ג) נזכר פעמים רבות ר' אברהם בן יצחק אשכנזי כשליח ישיבת טבריה בקושטא, סלוניקי, מצרים ותימן. יש המזהים שליח זה עם המדפיס מצפת, וקובעים את זמן שליחותו לשל"ט. אך יש המקדימים תאריך שליחותו. במחברת מ' של "ספר המוסר" מסופר ש: "רבי אברהם בב"ר יצחק אשכנזי בא מארץ האמורי והפריזי, בספרים רבים, גמרא ופירושים ותורות חשובים. ולחכמתו חברים מקשיבים". את הספרים מכר במחיר השווה לכל נפש ולא הפקיע את השערים, ועל כך זכה לשבחים מרובים. אולם תמוה הדבר כיצד לא נמנו בין הספרים שהביא עמו, גם אותם שנדפסו בבית דפוסו, וכיצד: לא הזכיר אלצ'הרי אף במלה את בית דפוסו בצפת שהיה הראשון בארץ. מכל מקום אין הדברים מתיישבים, והשאלה במקומה עומדת: מה היה על הדפוס בצפת בשנים של"ט-שמ"ז, שגם אם אברהם הנ"ל הוא המדפיס הצפתי, הרי שותפו נשאר ויכול היה להמשיך להדפיס.
ואלה הם הספרים הידועים מדפוס השותפים הנ"ל: 1. ספר לקח טוב תזל כטל אמרתו ספיר גזרתו ותראה מלאכתו בפרישת דרישת מעלת תהילת מגלת אסתר, והיא ביאור נאה ומשובה נחמד ונעים יסדו וחברו פלפלא חריפא דמחדדן שמעתיה חזה בן חזה החכם מהיר יום טוב צהלון נר"ו לשלוח ביום פורים לאביו החכם הנעלה וישיש כהר"ר משה צהלון נר"ו לקיים משלוח מנות ובאר וברר ולכן בתוכו כמה וכמה מחז"ל אשר לא יערכם כל חרוץ. נדפס בעיון רב כיד ה' הטובה עלינו בבית הגביר ונעלה כ"ר (=כבוד רבי) אברהם בן הנעלה כה"ר יצחק אשכנזי ז"ל על ידי אליעזר בן הנעלה כה"ר יצחק אשכנזי ז"ל המחוקק יסודתו בהררי קדש, בצפת תוב"ב בגליל העליון קרית מלך רב, היא היום תחת ממשלת אדונינו המלך סולטן מורט יר"ה בות"י ויל"ו לג אכי"ר (=ירום הודו, בימיו ובימינו תושע יהודה וישראל ישכון לבטח ובא לציון גואל אמן כן יה
י רצון). היום יום ששי בר"ח סיון בשנת ה' הי"ה עז"ר ל"י לפ"ק (של"ז). השם יזכנו להדפיס ספרים הרבה לקיים כי מציון תצא תורה ודבר ה'. פג, [1], דף. 80
עם הפנים – פגינציה משובשת: דף יד מסומן בטעות טו (בטופס שני שבספריה הלאומית אינו מסומן כלל.)
דף טז – בטעות יד; דף לג – בטעות לד; דף סא – בטעות ס.
בראש הספר שתי הקדמות מהמחבר, וביניהן "הקדמה… (מ) הצעיר יוסף בן… מאיר… הכהן…" שבסופה שקר לפי אקרוסטיכון "יוסף", שראשיתו: "יבין מבין תבנית עד יושר".
לפני הקולופון שבדף האחרון נדפס. "…ומאשר יקר בעיני דברי פי חכם חן הרב רבי מאיר ערמה. והחכם הכולל הר"ר שמואל דיוידאש, שניהם כאחד טובים וישרים, חדשים[?] ממש, ובכן דלו עיני למרום מקו'[ם] אשר דבר המלך ה' צבאות ודתו מגיע כקול תודה מודה לשעבר צועק לעתיד ישלח עזרי בכל מאודי ויצליח בלימודי ושכל את ידי חן ושכל טוב לעשות ספרים הרבה…" – הקולופון: נשלם פה ק"ק. צפת תוב"ב לום ד' ז' תשרי ש"לח מ"לאך. ע"י השותפים אברהם בבר יצחק, ואליעזר בבר יצחק אשכנזים.
2. קהלת יעקב: הדור אתם ראו תורה ציווה לנו משה מורשה ק'הלת י'עקב חברו החכם השלם כמהר"ר משה גאלאנטי נר"ו והוא ביאור נחמד על מגילת קוהלת אשר היו דבריו סותרי'(ם) זה את זה והוא כטוב טעמו ונימוקו עמו העמיד הדבר על בוריו והכין טעמו על מכונו ומלבד זה הביא על כל פסוק ופסוק דברי הזוהר והתיקונים הנחמדים מזהב ומפז רב הפליא לעשות. יסודתו בהררי קדש צפת תוב"ב… נדפס בבית הגביר ונעלה כה"ר אברהם אשכנזי יצ"ו על ידי אליעזר בכה"ר יצחק ז"ל המחוקק, היום יום ג' כ"ה לחשוון שנת כ"י ק"רובה ישועתי לבוא (לפ"ג, של"ח). קג דף. 40.
עם הפנים – בראש הספר הקדמת המחבר – הקולופון: ותשלם כל שמלאכה יום ד' עשרה לחוש אני לדודי ודודי לי (אלול) שנת הנני ש"לח לכם את אליהו הנביא… נדפס על ידי הנבון ה"ר אברהם ב"ר יצחק אשכנזי ועל ידי אליעזר ב"ר יצחק זצ"ל אשכנזי.
3. ספר שר שלום, יסודתו ודתו בסוד קדושת דרישת גילת מגילת שיר השירים המהוללה… גם הלום אעמיק ארחיב ביאור באור פני פניני גדולים חקרי מאמרי רז"ל… נאום הגבר הוא הקטן שמואל בן לא"א ב"ר יצחק במה"ר יום טוב אריפול (נפעם בצרור החיי'(ם) אל חי יצרור ויכפול. ותהי ראשית המלאכה. הזאת המפוארה יום ד' ראש חדש חשוון שנת א"ך הוא צורי וישועתי ומשגבי (של"ט), פה צפת תוב"ב שבגליל העליון ע"י השותפים ב"ר אברהם ואליעזר אשכנזים. צד (צ"ל צו), (2) דף. 40.
עם הפנים – בדפים נז-פב הפגיגציה משובשת. דף פב ממומן בטעות פ ומכאן עד הסוף המספור בסדר. בטופס שני הנמצא בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי שינויים בדפים אלה.
בראש הספר הקדמה בחרוזים מאלישע גאליקי, שיר מר' משה בן מכיר שראשיתו: "ראיתי בן פורת בצל פנת יקרת" והקדמת המחבר שבסופה שיר לפי אקרוסטיכון שמואל, וראשיתו: "שאי דתי יחידתי…". – גם, בסוף שיר מהמחבר שראשיתו: "שבחות אל כחוקותם…"
הקולופון בדף צד ע"א: תם ונשלם… היום יום ב' ג' חדש ניסן של"ט לפ"ק, נדפס ע"י השותפים ב"ר אברהם ב"ר יצחק אשכנזי ואליעזר ב"ר יצחק.
4. זמירות ישראל והוא מחזור מפיוטים ושירים כולם ברורים מיוסדים על אאדני אופני ניגוני ערב ותורגמה ורננים אחרים… חברתים אני… ישראל בן הרב… כמהר"ר משה נאגרה תנצב"ה… בבית הנעלה כה"ר אברהם אשכנזי זלה"ה פה צפת תוב"ב… בשנת וא"צרנה (לפ"ג, שמ"ז) על ידי אליעזר ב"ר יצחק אשכנזי זלה"ה. מא דף 80. הקולופון בסוף דף מ' ע"ב: תם ונשלם… יום ד' אדר שני שמ"ז לפ"ק.
5, משחקת בתבל מוסר בדרך מליצה לר' ישראל ב"ר משה נג'ארה. צפת, בבית אברהם אשכנזי ע"י אליעזר בן יצחק אשכנזי, י"ב אדר ב' שמ"ז.
6. ברייתא אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי ומדרש אגור ובריתא דמלאכת המשכן ובריתות אחרות אמרות יי' אמרות טהורות אור יקרות אשר ימים רבים לישראל לא שזפתם עין רואי ולא נודע מקומו אים, ועתה ראו אור ותעלומה הוציא אור החכם הנעלה כמה"ר מנחם די לונזאנו יזיי"א. נדפס פה בצפת תוב"ב… היום יום א' י' אייר שמ"ז לפ"ק… בבית הנעלה בהר"ר אברהם ב"ר יצחק אשכנזי לזה"ה נדפס על ידי אליעזר ב"ר יצחק אשכנזי זלה"ה השם ית' ייתן לי זכות להדפיס ספרים אין קץ בארץ ישראל אכי"ר.
מספר זה נמצא עד היום רק דף אחד, שהוא השער וחלק מהקדמת המחבר.
———————————————————–
יותר לא ידוע מדפוס זה, פרט לכך שכעבור 18 שנה, בשס"ה, נדפס בדמשק ספר כסף נבחר – דרושים על התורה – מר' יאשיהו פינטו "בבית הצעיר אברהם בן… מתתיה בת שבע נ"ע בדפוס האחים… הר' יצחק והרי יעקב בני הישיש ומעולה ונבון הר' אברהם אשכנזי זלה"ה, אשר פיזר ממון גדול להביא הדפוס אל מקומות הללו…
" המחבר הפסיק את הדפסת ספרו באמצע (נדפס רק על בראשית – ויקרא) "כי אותיות הדפוס לא עלו כהוגן וכשורה".
בכך נסתיימה פרשה שעלתה בעמל ובממון גדול ומשום מה הכזיבה וכמעט לא השאירה רישומה על התקופה.
אחרי הפסקה של 245 שנה – שמ"ז-תקצ"ב – נתחדש הדפוס בארץ, ואף הפעם בצפת, ע"י ר' ישראל בן אברהם ב"ק, מדפיס אומן ובעל ניסיון, שעלה, מברדיצ'וב (בה נולד בשנת תקנ"ז) יחד עם בני ביתו ועם מספר פועלים, ביניהם ר' "יהודה ליב מציק אותיות הדפוס" הוא ר' לייבצ'י גיסער, ור' בעריל כורך. עד לעלותו. ארצה הדפיס בברדיצ'ב בשנים תקע"ח-תקפ"א לפחות 26 ספר, ובתקפ"א כשיצא להדפיס את "חק לישראל" בסלאוויטא בבית דפוסו של שמואל אבא שפירא – נתבע לדין על השגת גבול ע"י המדפיס אהרן בן יונה. פסק הדין המזכה את ר"י ב"ק נדפס בראש ח"
א של "חק לישראל", סלאוויטא, תקפ"ה. ב"ק שהיה איש-מעשה ואומן יוצר הבין שטוב לו להיות מדפיס יחידי בא"י מאשר להישאר בחו"ל בין מתחרים ומשיגי גבול, ועל-כן תיכנן את ענייניו כך שבראשית תקצ"ב עלה והתיישב בצפת. ישנם הקובעים את שנת עלייתו תק"ץ ולא ידעתי על-סמך מה. אם הכוונה לכתוב באגרתו של לייבצ'י גיסער למונטיפיורי: "…הנה בעת בואי לח"ע (לחונן עפר) אה"ק בשנת תק"ץ באתי בצוותא חדא עם הרב י' לשראל מדפיס…" ברור שזוהי טעות, כי ב"הגיוני המדפיס" בראש ספר "דרכי איש" כותב ר' ניסן ב"ק על אביו ר' ישראל "…מני שנת תקצ"א מיום בואי לארצה"ח (לארצות החיים) מצא קן לו בעה"ק צפת…". אולם ר"י ב"ק בעצמו כותב בהקדמתו לספר "עבודת הקדש" שנחתמה בכ"ז בתמוז תר"א: "זה לי עשר שנים מיום צאתי מחו"ל אל הקדש…" מכאן שבא ארצה בתחילת שנת תקצ"ב, ובאמת ב"חבצלת" מר"ח שבט תרל"ב הוא כותב מפורש: "…בראשית שנת תקצ"ב באתי אל עיר הק' צפת"ו, אשר איותיה למושב לי. לא ארכו הימים ואברהים פאשא פחת מצרים בא כנחל שוטף לכבוש גם את ארצנו…" וכידוע החלו גדודי צבאו נעים בכוון לא"י בסתיו 1831 שלפי התאריך העברי הוא סתיו תקצ"ב. ונאמנים עלינו דבריו של רעי ב"ק, המקבלים חיזוק גם במפקד מונטיפיורי מקיץ תקצ"ט, שם נאמר עליו ועל ניסן בנו כי "מנהריהם באה"ק ח' שנים", הווי אומר שבאמת עלו בראשית שנת תקצ"ב.
בעלותו ארצה הביא עמו שני מכבשי דפוס וכלים מתאימים להגדיל מספרם, כמו כן הביא את כל הדרוש ליציקת אותיות ולכריכיה. "ב-1833 (תקצ"ג) מזכיר מר הארדי שני מכבשי דפוס בעבודתם, ושניים אחרים במהלך יסודם, אותיות הדפוס נעשו כפי שהוגד, בהשגחת בעל הבית (ר"י ב"ק). ביצוע העבודות שנדפסו היה נאה למדי, וכשלושים איש בקירוב התעסקו במדורים השונים של הסידור, מלאכת ההדפסה והכריכה. (ראה הארדי בספרו ע' 244, והשווה. ..( Notice on the Holy Land ) מונרו II, ע'.13)
תמונה
אישור לדברים אלה מוצאים במכתבו של המומר קלמן ללורד אשלי (אחי-כך שפטסבורי) מיום 3 באוגוסט 1840: "4… מכבשי דפוס היו מועסקים ע"א יהודים בצפת, אבל נהרסו ע"י המתקוממים משכם כחמש שנים לפני כן (מרד הפלחים בתקצ"ד) ומאותיות העופרת יצקו כדורים…". מהאמור לעיל יוצא שבית דפוסו של ב"ק היה באמת "עסק גדול" כפי שנאמר במפקד מונטיפיורי הנ"ל. בכדי לממן "עסק גדול" זה נזקק להלוואה, דבר המוכח מ"שטר חוב" מיום י"ג בתמוז תקצ"ג. אולם כעבר חצי שנה נאלץ למכור חלק מרכושו לפי "שטר קניין" מר"ח טבת שנת תקצ"ד קנה ממנו צבי מפאלטישאן "כל הבתים והעליות והחצר עם כל הזכיות השייכים לו". מזלו לא האיר לו פנים בצפת. בה' בסיון תקצ"ד מרדו הפלחים באברהים פחה: "ועלף ההרה מעה"ק צפת תו' ומהכפרי'(ם) ובבזה שלחו את ידם ושללו את כל היהודים ועשו בהם שפטים והחריבו בתיהם והכו את היהודים מכת הרג ואבדן, מהם נעשו עיוורים וחיגרים, ומהם כמה נפשות מתו ב"מ (בר-מינן). ואנחנו היינו מושלכים בחוצות… ימים… ולא נשאר לנו כי אם גווייתנו לבד. והחריבו את ביתי והדפוס ולא נשאר מאומה", כי גם את ספריו הוציאו לרחוב ושרפום, ומאותיות העופרת יצקו כדורים, כאמור לעיל. אז: "בא שר גדול בפקודת השר של מצרים עם חיל גדול… ועשה בהם (במורדים) שפטים… והחזיר… מעט חפצים… ממה ששללו… אחד לסאה, ועל המותר הבטיח… שיבוא לידי תשלומין", אך לא קיים הבטחתו. ר"י ב"ק שעוד קודם לכן נשא חן בעיני אברהים פחה, נסע לעכו עיר מושבו לבקשו "חסד ורחמים… והשר הזה חמל עלי ויתן לי כפר קטן הנקרא "זארמיק" (ג'רמק) לאחוזה".
בשובו הקים מחדש את הריסות הדפוס, ויצק אותיות חדשות ויפות מהקודמות. הוא הספיק להשלים את הדפסת "פאת השולחן" שנפסקה באמצע בגלל הביזה, ולהדפיס את ספר "שולחן הטהור", והנה בא הרעש של כ"ד בטבת תקצ"ז, החריב את העיר והוציא מכלל שימוש את הדפוס. אז עבר עם משפחתו לכפר שנתן לו הפחה, בנה בתים, עשה גנות וזרע שדות ועוד באותה שנה אכל "לשובע מזרע הארץ". הדפוס לא שוקם יותר, ובזה תם מעשה הדפוס בצפת בפעם השניה. גם מתקופה זו ידועים רק שישה ספרים, ההם:
1. ספר שפת אמת (סדור) כמנהג ק"ק ספרדים… עם קצת כוונות האר"י… נדפס ע"י מעלת הרב כמו"ה ישראל בהרב אברהם ב"ק, פה עיה"ק צפת… בשנת יאמר נא לישראל לפ"ק (תקצ"ב). כ, רח דף. 120.
2. ספר ויקרא חלק שלישי מן חמישה חומשי תורה עם פירוש רש"י (ועוד)… נדפס על ידי… ישראל ב"ק… פה… צפת… בני ישראל לפרט (תקצ"ג). קלז דף. 80.
3. ספר תהילים… עם פ" ביאורי זוהר… המדפיס הרב מו"ה ישראל… ב"ק… פה… צפת… בשנת ישמח ישראל בעשיו בני ציון יגילו במלכם לפ"ק (תקצ"ג). (4), קנב דף. 120.
4. ספר תהילים… המדפיס הרב מו"ה ישראל… ב"ק. נדפס פה… צפת… בשנת ישמח ישראל בעשיו בני… לפ"ק (תקצ"ג). (4), עב דף. 120. 5. ספר פאת השלחן והוא סוף וסיום לארבע שולחן ערוך אשר נחסר בסדרי השולחנות אלו הלכות מהלכות א"י… (מאת) ישראל (בן שמואל) בע"מ ס' תקלין חדתין… נדפס ע"י… ישראל… ב"ק… ע"י התאמצות והשגחת האברך… שמעי'(ה) נ"י במו' ישכר בער הלוי ז"ל. פה… צפת… בשנת לרושלים לפ"ק (תקצ"ו). (4), קט, (1) דף. 20.
בראש הספר הסכמות. והקדמת המחבר, בסופה הוא מספר על הבזה בתקצ"ד, שבעטיה נפסקה הדפסת הספר שהחלו בה בתקצ"ג. מדף צד ואילך כבר נדפס באותיות חדשות שב"ק יצק אחרי הביזה – הקולופון: "… ותשלם המלאכה… בחמשה עשר יום לחודש ראשון הוא ראש השנה לאילנות שנת תקצ"ו… (וחתום) שמעי' בא"א מוהר"ר ישכר בער סג"ל זלה"ה".
6. ספר שלחן הטהור = גמטריא תרי"ג – להשלים מנין המצוות… (מני) נסים זרחיה בן אברהם אזולאי ס"ט (נהרג ברעש תקצ"ז) ע"י… המדפיס מו'ה ישראל… ב"ק. נדפס
פה.. צפת… בחודש אדר שנת בשמחת ירושלים (תקצ"ו… מד דף. 120.
ספרי תהילים הנ"ל, עם הפירוש ובלעדו, נשלחו ע"י ר"י ב"ק לאזמיר וטבעו כולם בים. בקשר לכך וגם בקשר להסכם בדבר הדפסת חומשים וזוהרים (שלא הדפיס אלא חומש ויקרא בלבד) שנעשה בנו לבין יואל. בן חיים מקארץ, נתבע ר"י ב"ק לדין ופסק-הדין יצא לזכותו. "ור' ישראל פטיר ועטיר מכל טענות ר' יואל מכל הצדדין".
תמונה
ב"ק המשיך לפתח את משקו בכפר ג'רמק וגדל: "בקר וצאן שה כבשים ושה עזים (שיצא להם שם בסביבה ונקראו "עינז אל יהוד"), סוסים וחמורים, ובעה"י גם את השבת שמרתי… גם כל המצוות התלויות בארץ". אולם בט"ו בתמוז תקצ"ח: "מרדו הפלשתים בהשר של מצרים ועלף ההר-לה) לעה"ק צפת ת"ו ושללו אותנו פעם שנית ויאכלו את ישראל בכל פה… אז אמרתי אלכה גא ואשים לדרך פעמי לילך לאלכסנדי' ש"מ (של מצרים) לבוא להתחנן לפני השר מושל בכל ארץ מצרים שיקיים להחזיר לנו גזלתנו…". הוא יצא למצרים בסוף חודש חשוון משנת ת"ר והתעכב שם כמה ירחים, כי דחוהו יום יום בלך ושוב. בינתיים הגיעו לאלכסנדריה, מכתבים מדמשק וידיעות ראשונות על עלילת הדם שם (בפברואר 1840 נרצח בדמשק כומר פרנציסקני, והאשימו את היהודים ברצח). הוא שלח את המכתבים למונטיפיורי, ובעצמו מיהר לחזור לביתו. בדרכו הביתה התעכב כשלושה חודשים בירושלים מפני הדבר שפרץ אז בגליל.