התלונות במשטרה של כמה הורים הופנו כלפי המנהל נחום ברזסקי, חתנו של הרב הרוחני של הברסלבים בצפת, אלעזר קעניג.
השבר קשה לתיאור. "אחרי דרך התשובה שעברנו, שינינו שוב את חיינו ויצאנו מהעולם החרדי", תיאר אחד ההורים את תחושותיו.
"אנחנו עדיין יראי שמים, אבל פרשנו מהזרם. אנו שוקלים לעזוב את צפת".
התלונות שזרמו בחודשים האחרונים למחלק נוער חשיפה בימ"ר גליל ולמשטרת צפת עדיין נחקרות, ואת הפרשה מלווה גם עו"ד סימונה בן חיים מפרקליטות מחוז צפון.
מהפרקליטות נמסר, כי "התיק נמצא בשלבי טיפול מתקדמים לקראת קבלת החלטה אם להגיש כתב אישום". אלא שההורים תוהים אם המעורבים ייעצרו.
לעזרתם התגייס עו"ד ד"ר ניסן שריפי, שפנה השבוע לשר החינוך, גדעון סער. "בידינו עדויות בכתב ובעל פה, מהן עולים לכאורה חשדות למעשים מגונים ואלימות קשה.
קיים חשש כי המוסד ימשיך להתנהל באופן בלתי תקין עד להגשת כתבי אישום בפרשה, וההורים מניחים כי בימים אלה מתקיימים תיאומי גרסאות ושיבושי ראיות".
תלונה זו, כמו תלונות נוספות, הועברה על ידי משרד החינוך למשטרה. אנשי המשרד אף דרשו להשעות את מ"ק לאלתר.
מנהל תלמוד תורה וכן מנהיגי ברסלב בעיר מתעקשים כי מדובר בעלילה. "אני המום", אומר המנהל ברזסקי, שטרם נחקר.
"אם הייתי מטיח לילד ראש בקיר זה היה מגיע לטיפול רפואי ולמשטרה. סטירה לא נתתי לילד. הדברים הם כמו חץ בלב שלי".
כ-50 משפחות נודו מהקהילה או פרשו ממנה מרצון
הרב אלעזר קעניג, בנו של מייסד החסידות הצפתית הרב גדליהו אהרון קעניג, עומד בראש החסידות. החסידות הקימה את תלמוד תורה, שאליו נרשמים מגיל שלוש.
הם מתחילים בכיתת גן, עוברים למכינה ולאחר מכן עולים לכיתה א' בעודם בני חמש בלבד. חסידות זו נחשבת לאחת הגדולות בארץ.
בשנתיים האחרונות פוצלה החסידות. הפרשה החלה כאשר כמה תלמידים בני שמונה סיפרו על חבריהם המבצעים מעשים מגונים זה בזה בשירותים או בהסעות.
אולם בטרם טופל הנושא, טענו תלמידי ישיבה בוגרים כי אחד המורים הוותיקים, מ"ק, ביצע בהם במשך שנים מעשים מגונים, לכאורה. במקביל טענו תלמידי הכיתות הנמוכות כי המנהל הפדגוגי ברזסקי מכה ילדים. תלונות ההורים לרב קעניג ולאנשיו לא נענו, ולאחר כמה חודשים הוחלט לפנות למשטרה.
בסוף דצמבר 2008 הוגשה התלונה הראשונה, האחרונה הוגשה באפריל השנה על ידי הורי הנער שהעלה את מסע ההפחדה במכתבו. מאז החסידות שסועה – חרדים מול החוזרים בתשובה שהעזו למרוד ולהתלונן. כ-50 משפחות נודו מהקהילה או פרשו ממנה מרצון. הם מדירים את רגליהם מהמקוואות של הברסלבים, מתפללים בבית כנסת עתיק ונטוש ששופץ על ידם ומתעתדים לפתוח תלמוד תורה חדש. רק עם דבר אחד הם מתקשים להתמודד – המחשבה כי ילדיהם שימשו כשק חבטות.
"אני זוכר מבחן בכיתה כשהייתי בן עשר", משחזר בשקט תלמיד בן 12. "ילד אחד עשה טעות וכולם צחקו. רב נחום אמר לי לעמוד ליד הדלת ולפני שהספקתי להבחין הוא נתן לי סטירות. נפלתי לרצפה, ניסיתי להתגונן. הוא נתן לי בעיטות בכל הגוף, בעיקר בבטן, ואני זחלתי לאורך המסדרון. כשהגעתי למדרגות ברחתי לו. כל היום כאבה לי הבטן. לא ניגשתי לשיעורים וישבתי בכיתה ריקה ובכיתי. חשבתי על ההורים, שהם יגידו שהייתי ילד רע. המכות היו דבר שבשגרה ומעולם לא שאלנו 'למה', אחרת היינו מקבלים יותר מכות. עדיף לשתוק".
חברו לכיתה מספר על האלימות שאליה נחשף בגיל שש. "אני זוכר שאחד המורים ירד לחצר ולקח חוט עבה שעטף ארגז ירקות", הוא מתאר. "הוא כעס על תלמיד וקשר אותו עם החוט כשהידיים שלו צמודות לגוף. כשהתלמיד היה קשור הוא הרים אותו באוויר והציג אותו לכיתה. הילד בכה. שנה אחר כך גם אני חטפתי, כאשר לא כתבתי 120 פעם שאסור להפריע בשיעור.
בן ה-12 מספר על אלימות שהופנתה גם כלפי חבריו, ולאף אחד מהם אין ספק כי האכזריות הרבה ביותר הופנתה לפני שנה כלפי תלמיד שנחשב לשובב. הילד, אז כבן שמונה, סיפר לחבריו ולכמה גורמים בחסידות כי המנהל ברזסקי גרר אותו לחדרו, לאחר שפטפט בשיעור, והגיף את החלונות. על פי תיאורי הילד, הורה לו המנהל לעמוד ולהרכין את חלק גופו העליון מעל השולחן כשהוא צורח עליו "אל תזוז".
לאחר דקות ספורות הרגיש הילד הרועד מכות מקל נוחתות על ישבנו ועל גבו, עד שנשמע קול נפץ. מקל המגב שבו השתמש המורה נשבר לשניים. "הוא אמר לי 'אפילו המקל התייאש ממך' ויצא מהחדר", סיפר הילד. "חיכיתי הרבה זמן, פחדתי לזוז, וכשראיתי שהמנהל לא חוזר יצאתי. שבועיים אחר כך לא יכולתי לשבת".
הוריו של הילד לא ידעו מה קרה. הם הבחינו כי הוא מסתכל כל הזמן מאחורי גבו, ישן מתחת למיטה ומבקש שישאירו אור בחדרו כל הלילה. כשהאב ניסה לדבר עם ראשי הקהילה, הם נידו אותו באכזריות. הפיצו שהוא "מוסר" (מלשן, שדמו מותר), חבריו עברו לידו וירקו לרגליו. זמן קצר לאחר מכן נאלץ להוציא את ילדיו מתלמוד התורה.
את פרשת המקל מכירים רוב אנשי הקבוצה הנבדלת. בתחילה שכנעו את עצמם שהילדים מגזימים, אלא שהסיפורים המשיכו להיערם. אחד ההורים סיפר כי התאפק זמן רב בטרם דיבר עם המנהל על בנו.
האיומים של אנשי קעניג, מעידים כמה מחברי הקהילה, הפכו לשגרת יומם. "אנשים יורקים לידינו ומתעלמים מאיתנו", מספרת אחת מהחוזרות בתשובה הוותיקות. "בבית הכנסת תלו מודעות בגנותנו, אמרו שאני לא מאכילה את ילדיי, עשו מאיתנו עמלקים. הרב קעניג ואנשיו בגדו בנו, בבעלי התשובה. מסרנו את נפשנו למקום. הם חסרי לב, יכלו לטפל בטענות נגד ברזסקי ומ"ק ולא עשו זאת".
למרות הכעס על הנידוי, מקולם של החוזרים בתשובה נשמעת בעיקר האכזבה. לפני כ-20 שנה הגיעו לחסידות כאידיאליסטים, הרגישו שהגיעו לגן עדן. האמת, הם אומרים, התנפצה להם בפנים. "המקום אינו טהור כמו שחשבתי בתחילה", אומרת אחת הנשים. "בתחילה לא האמנו לילדים. האמנו לרב בצורה עיוורת. הוא איש שמשרה אמון ויקום לעזרתך גם באמצע הלילה. כאשר הודיעו לנו שמנדים אותנו מהקהילה, לא יצאתי מהמיטה כמה ימים, רק רעדתי. לבעלי היה חושך בעיניים. עד היום לא ברור לי מה קרה".
אחד מצעירי החוזרים בתשובה הגיב בחריפות. "הם לא ברסלב מבחינתי, זה לא מה שהרב נחמן הוריש לנו. נתנו לפגוע בילדים והפרו את הברית. זו אכזבה עצומה. הרגשתי שכאן מצאתי צדיק ובית חם, אבל מסתבר שמצאתי הצגה גדולה. היום אני יודע שאין לנו מה לחפש בקהילות החרדיות. אני לא צריך אישור של הרב כדי לקיים מצוות, ואת הילדים שלי לעולם לא אשדך לחרדים, רק לחוזרים בתשובה. שיניתי גישה. אני עדיין עובד את השם, אבל היום אני נרתע מרבנים, מקהילות ומחסידים ".
לצד האכזבה ופרשת האלימות, מתקשות המשפחות להתמודד עם החשד למעשים מגונים בילדיהם. אחד האבות שהגיש תלונה במשטרה מספר כי ילדיו אמרו לו שמ"ק הכניס את ידיו מתחת לחולצותיהם. ילדיו נחקרו על ידי חוקר ילדים במשך כמה שעות, הוא לא העז לשאול מה סיפרו, יודע בעיקר שאחד מהם הוכה עם מקל, ושני הונף באוויר. "כשעלו החשדות, הרגשתי שאני מתפרק מבפנים", הוא אומר. "הלב שלי פירפר".
מ "ק, אשר נגדו מופנות טענות ההורים הנוגעות למעשים המגונים, שוהה כעת באחת ממדינות אירופה. בתקופה הקרובה, כך טוענים במשטרה, הוא ישוב לארץ ואז ייחקר. עזיבתו גרמה לאכזבה עמוקה בקרב אחד מתלמידיו לשעבר, היום נער בן 18. לדבריו כאשר היה בן עשר הושיב אותו מ"ק על ברכיו. הנער לא הבין מדוע המלמד מכניס את ידו לתוך תחתוניו ונוגע באיבר מינו.
לפני חודש וחצי הגיש את התלונה. הוא חולם על נקמה בו מאז שהיה בן 13. בחלומו הוא גורר את מ"ק ליער ליד צפת, קושר אותו לעץ וחובט בו למוות. הנער כמעט הצליח להגשים את החלום. יחד עם קבוצה של שישה נערים הוא תכנן לחטוף את המלמד. הם הגיעו לביתו, מצוידים בסכין כדי לסרס אותו, אולם הוא עזב את צפת.
"אני שומע את הדברים האלה בפעם הראשונה", הגיב ברזסקי. "לרב גדליה קעניג זצ"ל הייתה צוואה שעוברת לכל מלמד בתלמוד תורה – אין להרים ידיים על ילדים. מורנו, הרב שליט"א, אמר שאפילו גערה שרוצים לגעור תהיה כך שהילד יוכל להקשיב. אין מושג כזה להרים ידיים פה בתלמוד תורה".
ברזסקי תוהה מדוע המתינו ההורים שנה שלמה כדי להתלונן נגדו. "אני רוצה לראות את אחד מההורים שהגיע עם מסמך רפואי לפיו חבטתי בילד שלו. לא היה דבר כזה. אם שברתי מקל על ילד, אז האב שלו ישלח אותו לכאן? זו עלילת דם. במהלך השנים אנחנו נפגשים גם עם ילדים טעוני קיפוח. לפעמים אנחנו משלמים על זה מחיר. מאז שאני מנהל את תלמוד התורה, לפני 15 שנה, הכנסתי תכנים לימודיים וחברתיים שאף פעם לא היו בצפת. העלינו את הרמה כדי לבנות ילדים בריאים בנפשם ובגופם. אני הרמתי יד על ילד? זה האנטיתזה לאופי שלי. אני פשוט נסער".
הרב אלעזר קעניג מבהיר כי בכל קהילה יש סערות. "יש אנשים עם דמיונות ואמביציות מסוימות", הוא אומר. "היו לנו הרבה קשיים, אבל עלילות כאלה עוד לא היו. יש פה כוונה לנגח. הקהילה פה מתנהגת כמו התורה ואנשים צריכים להשתנות. יש כאלה שמתקרבים לדת, אבל קשה להם לעזוב את ההרגלים הלא טובים. לפעמים הם לא מבינים מה דורשים מהם, לפעמים חושבים שפגעו בכבוד שלהם. יש גם כל מיני דמיונות.
"יש אדם מסוים עם אמביציות, הוא היה קרוב אליי וחשב שהוא היורש שלי, אבל הוא לא ישיג כלום. ברוך השם, אנחנו רק מתחזקים. לא ידענו שום דבר על מ"ק. על ברזסקי לא שמעתי שום תלונה עד לפני יומיים. אין כל היגיון בטענה שניסינו להשתיק את התלונות, ראיתי את המכתבים שלהם, לא שמענו על דברים כאלה. רבנו מדבר על לשמוע ולשתוק. השתיקה היא הדבר הטוב ביותר, לא המלחמה. גם על רבי נחמן העלילו עלילות והוא שתק".