זה כמה עשורים מפרסם משרד הבריאות נתונים המצביעים על פערים מדאיגים במתן שירותי הבריאות בין המרכז ליישובי הפריפריה.
כך למשל, בגליל, למרות קיומם של שמונה בתי חולים (נהריה, צפת, פוריה, העמק בעפולה, מזרע ושלושה בתי חולים בנצרת) עם יותר מ-2,000 מיטות אשפוז, אין אף בית חולים המסוגל לתת שירותי-על כמו נוירוכירורגיה וניתוחי לב לכ-1.3 מיליון תושבים. בכל הגליל אין אף מכון לטיפול רדיולוגי בחולי סרטן, ותושב קרית שמונה או שכונת טרומפלדור בנהריה הזקוק לטיפול כזה נאלץ לנסוע לחיפה, לעתים תוך שימוש בשלושה אוטובוסים בכל כיוון. חלק גדול מהשירותים החיוניים, איפוא, אינם זמינים לתושבי הגליל בקרבתם והנגישות אליהם נמוכה.
ואולם מעבר לבעיית הנגישות והזמינות, גם התשומות בשירותי הרפואה בגליל נמוכות משמעותית מבמרכז. כך למשל, נתוני משרד הבריאות מראים כי שיעור מיטות האשפוז הוא 1.55 ל-1,000 תושבים, לעומת הממוצע הארצי של 2.66 מיטות. שיעור עמדות הניתוח ל-100 אלף תושבים בגליל הוא 3.5 לעומת 7.8 בתל אביב ו-8.6 בירושלים. כמו כן, בגליל יש 0.7 מיטות טיפול נמרץ לילדים ל-100 אלף תושבים לעומת שתיים בתל אביב. גם כוח האדם הקיים בגליל לשירות האוכלוסייה קטן משמעותית מהממוצע הארצי ומזה הקיים במרכז. שיעור הרופאים בגליל הוא 2.3 ל-1,000 תושבים לעומת 3.2 במרכז, ושיעור האחיות הוא 4.2 לעומת 5.2 בהתאמה.
שירותי הרפואה בגליל, כולל בתי החולים, אינם מהווים מוקד משיכה לעובדי רפואה ובעיקר רופאים, המעדיפים את היתרונות הכלכליים והאחרים שבאזור המרכז. למחסור באמצעים ובכוח האדם הרפואי יש משמעות פרוגנוסטית ברורה. מדדי הבריאות שפורסמו הן על ידי משרד הבריאות והן בדו"ח האחרון של ההסתדרות הרפואית, מצביעים על פערים בלתי נסבלים בין הגליל (והדרום) לבין המרכז. כך למשל, תוחלת החיים בגליל נמוכה בשנה מבמרכז – 77.9 שנה לעומת 78.9 שנה. מבין הערים שבהן תוחלת החיים הנמוכה ביותר בישראל נמצאות עכו (76.7 שנים) ונצרת (75.7). גם התמותה הכללית גבוהה יותר בגליל – 6.91 ל-1,000 בגברים ו-4.99 בנשים – לעומת ממוצע ארצי של 6.49 ו-4.77 בהתאמה. תמותת התינוקות אף קשה יותר – 5.3 ל-1,000 לידות בגליל לעומת ממוצע ארצי של 4.1. בקרב הערבים התמותה היא הגבוהה ביותר – 7 לכל 1,000 לידות.
פערים אלה, הזועקים לשמים, הם תוצאה של אפליה מתמשכת רבת שנים מצד כל הגורמים, ולא מעט מצד משרד הבריאות. הדבר דורש תיקון מיידי כדי להביא לצמצומם ההדרגתי ולהיעלמותם בתוך מספר שנים מועט. שינוי זה נדרש הן בהיבט הבריאותי הטהור והן בהיבט החובה המוטלת על המדינה לדאוג למתן שירותי בריאות זמינים, נגישים ושוויוניים לכל אזרחיה. ואולם לא פחות מכך – בשל העובדה ששירותי בריאות הם שיקול מרכזי בבחירת מקום מגורים, ולכן שיפורם ושדרוגם יתרמו לפיתוח הגליל ולמשיכת אוכלוסייה איכותית אליו.
ועידת הגליל 2009 שתיערך באוקטובר תדגיש את עידוד ההתיישבות וההשכלה הגבוהה בגליל. שתי מטרות אלה הן חלק בלתי נפרד מהדרישה לתיקון הפערים הרפואיים בהשוואה לאזור המרכז. מה שנדרש עתה הוא שכל משרדי הממשלה, ובראש וראשונה משרדי הבריאות והאוצר, יפעלו בלא דיחוי לאמץ מדיניות של אפליה מתקנת, או נכון יותר של תיקון האפליה. בשורה התחתונה, המשמעות היא הפניית כל תקציבי הפיתוח האפשריים לגליל ולדרום, תוך צמצום דרסטי של התמיכה בשירותים באזור המרכז.
הכותב היה מנהל בית החולים נהריה