לכבוד החגים: שביל מטיילים חדש נחנך במצודה הצלבנית-ממלוכית בצפת

שות העתיקות, החברה הממשלתית לתיירות ועירית צפת חנכו שביל מטיילים במצודה הצלבנית-ממלוכית של צפת, אשר סביבה התפתחה העיר העתיקה כולה.
צפת, כמו ערים אירופאיות אחרות, נבנתה סביב למצודה צלבנית גדולת מימדים ומרשימה שעמדה בראש ההר.

המצודה נבנתה בראש גבעה המתנשאת לגובה של 834 מ', השולטת על צפת ועל המרחב סביבה.
המצודה הצלבנית-ממלוכית, המוקפת בגן ירוק, מהווה אתר ייחודי בצפת העתיקה ובגליל כולו. מבנה המצודה השתמר על כל עוצמתו, והוא צופה על צפת ועל הסביבה כולה. הנוף הנשקף מן המצודה מרהיב ביפיו.
בשנת 2007 החלה רשות העתיקות – במימון החברה הממשלתית לתיירות, לבצע עבודות שימור וייצוב נרחבות במבנה המצודה, והכשירה שביל להולכי רגל העובר בתוכו. מטרת השביל, שנחנך בסוף השבוע – להוביל את המבקר באופן בטיחותי בתוך השרידים המרשימים של מבנה המצודה. כך, יכול המבקר ללמוד את שרידי העבר ולחוש את עוצמתה של האדריכלות הצלבנית והממלוכית.
בעתיד הקרוב ישולבו בשביל שלטי הסבר והמחשה, אשר יקלו על המבקר להבין ולהתרשם מן המבנה.
רקע הסטורי – המצודה
בשנת 1102 החלו הצלבנים לבצר את צפת, ובשנת 1168 הרחיב המסדר הטמפלרי, אשר לו הוענקה צפת, את המבצר, וסביבו התפתח יישוב אזרחי.
לאחר קרב קרני חיטין בשנת 1187 וכניעתו של הצבא הצלבני אל מול צבא צלאח א-דין, נכנעה גם המצודה של צפת, אך זאת – רק כעבור שנה של מצור כבד (דבר המעיד על עוצמתו של המבצר והצבא שישב בו, ועל כך שהיה במקום ציוד רב ומתאים.)
בשנת 1220, נוכח איום מסע הצלב החמישי, הרסו האיובים את המבצר מחשש שהצלבנים יחזרו ויאחזו בו. ואולם בשנת 1240, לאחר שהגליל שב והועבר לידי הצלבנים, הם חזרו ושיקמו את מצודת צפת והפכו אותה למבצר הצלבני הגדול ביותר בלבנט.

בשנת 1260 כבשו הממלוכים את ארץ ישראל, והמצביא הממלוכי ביברס, גירש את אחרוני הצלבנים שעוד נותרו בארץ. צפת נכנעה בפניו בשנת 1265 והייתה תחת שלטון מוסלמי עד לראשית המאה ה-20.
הממלוכים טיפחו את ביצורי הערים בפנים הארץ, ובראשן את צפת, שהפכה להיות לאחת הערים החשובות בארץ ישראל ולעיר הראשית בגליל. בצפת רוכזה הפעילות המסחרית הממלוכית. תחום שיפוטה בתקופה זו השתרע: מעבר הירדן במזרח ועד לים התיכון במערב, ומאזור הבופור בצפון ועד מדרום לכינרת, וכן – כל החלקים מן הגליל התחתון והשומרון הצפוני.
מצודת צפת חדלה לתפקד בראשית שנת 1837, לאחר הרעש הגדולאשר פקד את העיר. משלב זה, נבזזו שרידי המצודה באופן שיטתי על ידי תושבי העיר,שנזקקו לחומרי גלם לשיקום בתיהם שחרבו. המבנה הקדום הפך למקור של אבני בנייה לתושבי צפת והסביבה גם בימים אלו.
עם קום המדינה הוקם על גבי שרידי המבצר גן עירוני, שתוכנן ע"י אדריכל הנוף שלמה אורן. הגן משלב בשטחו מגוון צומח, פינות חמד, שבילים למטילים, עמדות תצפית לסביבה הקרובה והרחוקה ומצבת זיכרון לחללי מלחמת השחרור.
 
שביל זה נחנך במהלך כנס ראשון מסוגו בנושא "העיר העתיקה צפת: שימור העבר לצד פיתוח לעתיד", שהתקיים ב-24/9, ביוזמת רשות העתיקות, בהשתתפות כל נציגי הממשלה והגופים הרלוונטיים לנושא. בתום יום העיון הוחלט על הקמת צוות היגוי אותו יוביל וינחה מינהל התכנון במשרד הפנים, ובו יהיו שותפים משרדי הממשלה, הרשויות והגופים הרלוונטיים. ועדת ההיגוי תתווה את הדרך למציאת פתרונות לשימור ולשיקום העיר העתיקה בצפת.