התבוננות בהיסטוריה של רעידות האדמה באזור ישראל מעלה כי לא מדובר באיום ערטילאי: ב-1759 החריבה רעידת אדמה את העיר רמלה ופגעה בערים נוספות כולל יפו, וב-1837 גרמה רעידת אדמה באזור להרס רב בעיר צפת ולמאות הרוגים באזור הגליל. רעידת האדמה הקטלנית האחרונה התרחשה ביולי 1927, וגרמה ליותר מ-300 הרוגים, לאלפי פצועים ולנזק רב לרכוש. מוקד הרעש היה באזור יריחו, בעוצמה של 6.2 בסולם ריכטר.
מתוך – במקרה של הזעקת אמת – אתר דה מרקר
הבעיה החמורה יותר, כך נראה, לא נוגעת לאנשים הפרטיים אלא למבני הציבור ברשויות מקומיות. באופן פרדוקסלי, עדיין יש רשויות מקומיות רבות שלא מבוטחות מפני רעידות אדמה. הדבר אינו קשור דווקא למיקום הגיאוגרפי, אלא לחוזקן הכלכלי של הרשויות. "דווקא עיר כמו צפת, שבה כבר היתה רעידת אדמה קטלנית, לא מבטחת את עצמה", אומר ערן היימר מאגף החשב הכללי במשרד האוצר. בימים אלה אנחנו פועלים מול משרד הפנים כדי להבטיח שגם הרשויות החלשות יבטחו את עצמן".
"בעצם, בשום מקום בעולם לא עושים דבר בנוגע לרעידות אדמה. וזה, כמובן, נובע מהעלויות הגבוהות", מסכם אבי שפירא, יו"ר ועדת ההיגוי לענייני רעידות אדמה. "מדינת ישראל ניסתה לעשות משהו והיא תמשיך לנסות, אבל כרגע אין לנו כל פתרון שהמדינה תוכל לעמוד בו תקציבית".
לכתבה המלאה באתר TheMarker