מתוצאות המחקר עולה, כי מדובר בהילולה חשובה המתקיימת באדיקות מידי שנה בהשתתפות עשרות אלפי מאמינים, הפוקדים את קבר הרשב"י במירון ומקיימים את מנהג ההדלקה. התופעה חוצה גבולות עדתיים ומהווה "במה" לחיבור בין היהודי באשר הוא: דתי, חילוני, חרדי או עולה חדש. "מבחינה עדתית ההשתתפות בהדלקה במירון היא המשך של מנהג אותו בצעו במרוקו ליד קברות צדיקים, בהתאם למנהג שבוצע במירון במשך הדורות".
המחקר בדק את החוט המקשר במורשת היהודית בין: הסנה הבוער, עמוד האש, ההדלקה במקדש, לבין ההשתתפות של האדם הפשוט בהדלקה במירון. המחקר מתמקד גם בתחושות הדרמטיות של המשתתפים בהדלקה "החוזים בדמויותיהם של צדיקים באש הלהבה".
בניגוד למחשבה ולתפיסה שבאה לביטוי באמירה של חיים חפר "רוב העדה המרוקנית לא תפסה את העניין של מה שנקרא העולם המערבי… מה הם הביאו את המופלטות ? תרבות של כמה קברים?" (כפי שהתפרסם בראיון שנתן ל"ידיעות אמריקה" 7.6.2002). מסתבר לפי מחקר זה, כי כל ההוויה של יהדות מרוקו נשענת ושואבת את כוחה מהיהדות, מהרצון לקשר עם המסורת, לאש השכינה, לאש הצדיק ולרשב"י, שהוא ניצוץ של משה רבנו. כך שמרו על היהדות וביצעו את הדברים כשהיו בגולה במרוקו וממשיכים בכך היום בשיתוף הדור הצעיר בעלייה למירון – הקשר לא ניתק. אומר במחקרו ד"ר יוסי ממן, המקבץ את עיקרי עבודתו לספר.
ד"ר יוסי ממן, תושב ראש פינה, בן למשפחה שורשית, מצאצאי גירוש ספרד, הוא מרצה בחוג העצמאי לתואר ראשון בספרות, אמנות ומוסיקה, במכללה האקדמית צפת.
לפרטים והרחבה על המחקר:
ד"ר יוסי ממן:
046930623