הנביא הושע בן בארי
מתוך מעיין מתגבר – הרב ד"ר ש.ז. כהנא ז'ל
בצידו של בית הקברות העתיק של צפת, עומד הקבר המסורתי של הנביא הושע בן בארי. זהו הקבר היחיד מכל הקברים הקדושים בצפת השייכים ליהודים, שזכה לבנין ולכיפה עליו.
ומדוע זכה דוקא קבר זה לכיפה עגולה?
אנשי ח"ן שעלו לקברי צדיקים מספרים:
לפני שנים רבות בימי שלטון האפנדים, היו יהודי צפת נתונים תחת עולם הכבד של תושביה הערבים, ואסור היה להם לבנות כיפה לנוי על קברי קדושיהם. באופן יוצא מן הכלל נהגו לגבי קבר הנביא, בגלל מעשה שהיה.
פעם רצו שני ערבים להעליל עלילת דם על ישראל. נטלו ילד מת והניחוהו בבית הקברות בפתח מערתו של הושע הנביא. באותו לילה ראה הרב בחלומו והנה הושע עולה מקברו ומתיצב לפניו וקורא: קום רד אל המערה, רשעים הטילו שם ילד ערבי מת כדי להעליל איתו עלילה על ישראל! הלך הרב, ה?ע?יר אחדים מאנשיו וירדו אל בית-הקברות. כשבאו אל מערת הושע מצאו את גופת הילד מוטל שם כפי שסופר לרב בחלומו. נטלו את הילד המת והטמינוהו במקום אחר.
כשעלה השחר והיהודים השכימו להתפלל כדרכם, התנפלו הערבים לפתע על כל בתי-הכנסת ורצו לנקום ביהודים את דמו של הילד, אך היהודים טענו שאין הם יודעים דבר. הביאו את המושל ואת כל הנאספים אל בית הקברות, ועשו עצמם כמחפשים בין הקברים. לבסוף נגשו אל קברו של הנביא הושע כשעיניהם מתנוצצות משמחה, אולם להפתעתם ואכזבתם לא מצאו שם דבר. חזרו הרשעים מבוישים והבינו שהיהודים מצאו את המת ולקחוהו משם.
מקץ ימים אחדים נראה הנביא הושע בחלומו של הרב שנית ואמר לו: קום רד אל קברי שנית. הזדים הטילו בו מת אחר, והם עומדים ושומרים עליו. אל תירא ואל תפחד מפניהם. השומרים הוכו בסנוורים, הוצא את המת מידיהם ושים אבנים במקומו. – עשה הרב כפי שנאמר לו.
למחרת בבוקר חזר המקרה על עצמו . הערבים הלשינו לפני שר המושל שנית והלכו אל קבר הושע, אך לתדהמתם מצאו את ארבעת השומרים כשהם יושבים על הארץ ומחזיקים באבנים. אמר המושל: לא דבר ריק הוא, צריך לחקור את הענין על אמיתותו. התחיל לחקור, אולם הערבים הכחישו את מעשיהם.
שלח המושל לקרוא לרב וביקש ממנו לספר מה באמת קרה, ונשבע לו שלא יגע בו לרעה. סיפר הרב למושל דברים כהוויתם, הלכו ובדקו ומצאו שהם נכונים. מיד אסרו את המלשינים בשלשלאות של ברזל ושלחום לבית הסוהר .
אמר המושל: אכן ראוי איש אלהים זה לשם נביא שאתם מכנים אותו. באותו יום ציווה לבנות שם "כיפה". והיא הכיפה העגולה והלבנה המתנוססת על קברו של הושע בן בארי עד היום.