• אני מצפת
  • יזכור
  • היסטוריה
  • זיקני צפת
  • עתיקות
  • ישיבות מועצת העיר
  • מצפת תצא תורה
  • פרשת השבוע
  • Shop
צפת.נט
יום רביעי, 27 ספטמבר, 2023
21 °c
Zefat
26 ° ש
29 ° א
29 ° ב
27 ° ג
Advertisement
  • חדשות העיר
  • חוק ופלילים
  • צבא וביטחון
  • בריאות
  • חינוך
  • עסקים
  • יהדות
  • בילוי ופנאי
  • ספורט
  • נוסטלגיה
  • סרטונים
  • גלריות

אין מוצרים בסל הקניות.

המאיל האדום
אין תוצאות
צפה בכל התוצאות
צפת.נט
  • חדשות העיר
  • חוק ופלילים
  • צבא וביטחון
  • בריאות
  • חינוך
  • עסקים
  • יהדות
  • בילוי ופנאי
  • ספורט
  • נוסטלגיה
  • סרטונים
  • גלריות

אין מוצרים בסל הקניות.

אין תוצאות
צפה בכל התוצאות
צפת.נט
אין תוצאות
צפה בכל התוצאות
דף הבית כתבות זיקני צפת

אלעזר בן משה אזכרי

על ידי צפת .נט
אוקטובר 11, 2006
ב זיקני צפת
לחץ לדף קורות הצדיק
שתף בפייסבוקשתף בטוויטרשתף בווצאפ

לחץ לדף קורות הצדיק

רב מקובל, משורר ומחבר. חי בצפת במאה ה-16, למד בישיבה של הרמ"ק והיה תלמידו של ר' סאגיש (שנמנה
על חבריו של ר' יוסף קארו). הוא עסק בקבלה והיה בין חבריו של האריז"ל (רבי יצחק לוריא).
על מנת לעודד יהודים לחזור בתשובה, הוא מייסד את קבוצה של 'חברה קדישא' בשם "סוכת שלום". בכדי לעזור
להם במשימה, הוא חיבר את ספר "החרדים" ספר תוכחה, מוסר ויראה ה'. בספר הוא פירט את המצוות לפי סדר
אברי הגוף המשמשים לקיום המצוות ובמיוחד האריך במצוות הקשורות לארץ. הספר נחשב לאבן יסוד בתורת המוסר.

בנוסף כתב פירושים על מסכתות ברכות וביצה של התלמוד הירושלמי. ונדרים וגיטין של התלמוד הבבלי. כמו כן חיבר
פירוש קבלי על מגילת איכה. הוא כתב גם שירים – המפורסם והאהוד הוא הפיוט 'ידיד נפש' שיר כיסופים והתדבקות
בקב"ה, פיוט שאומץ בכל קהילות ישראל.

הוא נפטר בשנת 1600 ונקבר בצפת.


ידיד נפש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית ידיד נפש הוא פיוט המושר בקהילות אשכנזיות וחסידיות רבות בתפילת ליל שבת לקראת קבלת שבת ובסעודה שלישית. בקהילות ספרדיות מסוימות נהוג לשיר אותו לפני תפילת שחרית כחלק משירת הבקשות.

יש שייחסו בטעות את הפיוט לרבי יהודה הלוי או לרבי ישראל נג'ארה, אך למעשה נכתב על ידי יליד צפת, רבי אלעזר אזכרי (1533 – 1600), שהיה דרשן ומקובל ונמנה על ענקי הרוח שהסתופפו באותה תקופה בצפת, כדוגמת: הרדב"ז, שלמה אלקבץ, הרמ"ק, יוסף קארו, חיים ויטל, האר"י, ישראל נג'ארה, ועוד.

הפיוט נדפס לראשונה ב 1600 בספרו המפורסם של אזקרי, "ספר חרדים", שם כתב כי הפיוט הוא "בקשה על הייחוד וחשק האהבה". הפיוט התקבל במהרה בסידורים על פי נוסח ספרד וכמה עשרות שנים מאוחר יותר חדר גם לסידורים נוסח אשכנז, שהראשון שהביא אותו הוא היעב"ץ בסידורו "בית יעקב", ושם העיר על הפיוט כי הוא "זמר לעורר הנפש לאהבת השם יתברך".

הפיוט בנוי בארבעה בתים, בכל בית שלושה טורים וכל טור מתחלק לשתי צלעות. הטורים חרוזים במבנה א-א-ב א-א-ב, שני הטורים הראשונים בחרוז "?ך?" והשלישי בחרוז "?ם". כל צלע שקולה לפי שמונה תנועות לרבות שוואים וחטפים. בראשי הבתים אקרוסטיכון של השם המפורש.

בשל תפוצתו הרבה של הפיוט נפלו בו שינויים ושיבושים רבים, שהבולט והמפורסם שבהם הוא החלפה של המשפט "והייתה לך שפחת עולם" ל"והייתה לה שמחת עולם". שיבושים נוספים היו במשפט "אנא אלי מחמד לבי", שבנוסח אשכנז שובש ל"אלה חמדה לבי" (שהפך לאחר מכן לשיר בתנועות הנוער), ובחלק מנוסחי עדות המזרח שונה ל"אנא אלי חמדת לבי", ככל הנראה מתוך רצון להתרחק משמו של מוחמד. לאחרונה הוציא מכון "יד בן צבי" בירושלים מהדורה מדעית של הפיוט מתוך כתב יד של המחבר.

וסיפור עם מתוך האתר מאור החסידות:

הריקוד במירון בל"ג בעומר הוא חלק מההילולא ומעבודת היום. הריקוד הוא במעגל, יד על כתף, והרבה משתמשים במטה חן להלהיב את הריקוד ולעורר דבקות והתלהבות. מעניין הוא הספור על הריקוד הפלאי שעל ידו נתגלה ר' אלעזר אזכרי, בעל ספר "חרדים". אנשי הח"ן מספרים שר' אלעזר היה נחבא אל הכלים סגור בתוך עצמו ואיש לא ידע על גדולתו בתורה וצדקתו. בהיותו שמש בבית הכנסת התייחסו אליו כאל איש פשוט. פעם אחת עלה בל"ג בעומר למירון ביחד עם החבריא הקדושה של גורי האר"י ורקד עימהם בעת ההילולא.

לפתע הופיע זקן אחד בעל הדרת פנים לבוש בגדים לבנים, תפסו בידו והתחיל לרקוד אתו ביחידות ריקוד נלהב כשהוא רוקע ברגלו ומתרומם טפח מעל פני האדמה. רקדו השנים בדבקות ובהתלהבות. ריקודם עורר תימהון אצל כולם, וגורי האר"י שלא ידעו מיהו הזקן הזר שהופיע לפתע, הסתכלו עליו בחרדת נפש. האר"י הקדוש, שעמד כל הזמן מן הצד שקוע במחשבותיו, ניגש אף הוא לשני הרוקדים ונטל את ידו של הזקן הזר ואת ידו של ר' אלעזר השמש ורקד עימהם שעה ארוכה במעגל בדבקות ושמחה רבה. גורי האר"י השתוממו על רבם הרוקד עם השמש הפשוט והרהיבו עוז בנפשם ושאלו אותו על כך:

ריקודו של מעלת כבוד רבינו עם הזקן הזר המופלא מסתבר על ידינו. אין אנו מכירים אותו ובוודאי אדם גדול הוא, אבל ריקודו של מעלת כבוד רבינו עם השמש הפשוט אלעזר לפלא הוא בעינינו. האם לכבודו של רבינו הוא לעזוב את תלמידיו ולרקוד עם השמש בהתלהבות עצומה ?

חייך האר"י הקדוש לעומתם וענה להם : אם הרשב"י בעצמו רקד עמו ביחידות לא יהא הדבר לכבוד לי הצעיר לרקוד עמו ? מאז נתעלה כבודו של ר' אלעזר בעיני אנשי הח"ן והתייחסו אליו בדחילו ורחימו.

לקריאה נוספת

  • מרדכי פכטר, חייו ואישיותו של רבי אלעזר אזכרי בראי יומנו המיסטי וספר חרדים.
  • ש.א. הורודצקי, רבי אליעזר אזכרי – מחבר ספר חרדים בתוך "ציונים – קובץ
    לזכרו של י.נ. שמחוני".
  • שאול ליברמן, משהו על מפרשים קדמונים לירושלמי בתוך "ספר היובל לכבוד
    אלכסנדר מרקס".
  • פרופ' מרדכי פכטר, מצפונות צפת: מחקרים ומקורות לתולדות צפת וחכמיה במאה הט'ז,
    הוצאת מכון זלמן שז"ר.

מראי מקו
ם ויקיפדיה

מוגן ע"י זכויות יוצרים © ,בבעלות צפת.נט אתר הבית של צפת zefat.net Israel

שתף4ציוץ2שלח

כתבות עם אותו תג

אלבז בקריאה מיוחדת:  "אוחנה, קקון, בארסט- תנו לתושבים להכריע,  הגיעו לדיבייט וחגיגת דמוקרטיה"
חדשות העיר

אלבז בקריאה מיוחדת: "אוחנה, קקון, בארסט- תנו לתושבים להכריע, הגיעו לדיבייט וחגיגת דמוקרטיה"

ספטמבר 27, 2023
האם שס תסיר את מועמדות קקון בצפת
חדשות העיר

האם שס תסיר את מועמדות קקון בצפת

ספטמבר 21, 2023
יש להם בגרות: זינוק מרשים בישיבת אמית צפת
חינוך

יש להם בגרות: זינוק מרשים בישיבת אמית צפת

ספטמבר 18, 2023
עתירה כנגד שוקי אוחנה על שימוש אסור בסמל העירייה ואות הסיעה
חדשות העיר

השופטת מורה לשוקי אוחנה להסיר את שלטי הבחירות שלו

ספטמבר 13, 2023
חדשות העיר

שוקי אוחנה: אם תקרה רעידת אדמה אנחנו נבכה

ספטמבר 11, 2023
צפת לא מוכנה לרעידות אדמה – דוח מבקר המדינה
חדשות העיר

צפת לא מוכנה לרעידות אדמה – דוח מבקר המדינה

ספטמבר 10, 2023

תגיות

אוטובוס אולפנת אמית אילן שוחט אני מצפת בחירות בית חולים בית ספר גלריה דקירה הארי הקדוש היסטוריה הפגנה הצתה זיו זיקני צפת יוחאי עזרא יוצאי צפת ילד ישיבת מועצה כדורגל כדורסל כליזמרים מועצת העיר מכללת צפת מנחם כהן מקומות קדושים מרכז רפואי זיו משטרה סוכות סיפורי צפת סרטון עיריית צפת עיר עתיקה פורים צדיק צפת קברי צדיקים קורונה רעידת אדמה שוקי אוחנה שלג שלום אלבז שמואל אליהו שריפה תאונה
ADVERTISEMENT

אתר "צפתנט" עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

נבנה ע"י זוזה בניית אתרים

  • ראשי
  • סרטונים
  • Shop
  • About
  • טלפונים חשובים בצפת
  • צור קשר
  • תנאי השימוש באתר
  • פרסום באתר
אין תוצאות
צפה בכל התוצאות
  • ראשי
  • חדשות העיר
  • חוק ופלילים
  • צבא וביטחון
  • בריאות
  • חינוך
  • עסקים
  • יהדות
  • בילוי ופנאי
  • ספורט
  • נוסטלגיה צפתית
  • סרטונים
  • גלריות
  • ישיבות מועצת העיר
  • אני מצפת
  • היסטוריה
  • זיקני צפת
  • יזכור
  • מצפת תצא תורה
  • עתיקות
  • פרשת השבוע
  • צור קשר

נבנה ע"י זוזה בניית אתרים

ברוך הבא בחזרה!

Login to your account below

שכחת סיסמה?

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.

היתחבר

Add New Playlist