על הגישה הנכונה לגבי שימוש בתרופות, כותב הרמב"ם:
"כי אם יוכל להנהיג החולי בשיעור המזון בלבד – לא ינהיג אותו ברפואה.
ואם לא יוכל מבלעדי ההנהגה ברפואה
ינהיגו בעניינים מורגלים ברפואת ההזנה והמזונות המרפאים.
ואם לא יסתפק בכך – ינהיגו ברפואות הקלות …"
(הנהגת הבריאות שער ב´)
"הטבע חכם וערום,יעשה מה שראוי,
ואינו צריך לזולתו ברפואת החוליים.
ואולם צריך הרופא לעזור את הטבע ולסעדו,
לא לזולת זה".
• עצות רפואיות של הרמב"ם :
1. לעולם לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב.
2. לא ישתה מים בתוך המזון.
3. לא יאכל אדם עד שילך קודם אכילה : פעילות גופנית.
4. לאכול בניחותא , לא בעמידה ולא בהליכה.
5. לאכול תחילה דברים שמתעכלים מהר ( פירות וירקות) ורק אחר כך דברים שמתעכלים לאט ( עוף ובשר).
6. בימות החמה לאכול מאכלים קרים חסרי תבלינים ובימות הגשמים לאכול מאכלים חמים מתובלים.
7. להישמר ממזונות מקולקלים.
8. אין לאכול לחם שנילוש בשמן ולא סולת מנופה מדי (דהיינו קמח לבן).
9. כשייצא אדם מן המרחץ יישמר שלא יתקרר.
10. אדם צריך לישון שליש משעות היממה.
הרמב"ם האמין שמי שנוהג על-פי הכללים שהציג,
לא יבוא לידי חולי כל ימיו ו"יזקין הרבה וימות ואינו צריך לרופא, ויהיה גופו שלם ועומד על בוריו כל ימיו…"