למסורות של צפת אין אח וריע בעולם כולו
חג מתן תורה הוא יום חג מיוחד בבית הכנסת “אבוהב” בעיר העתיקה של צפת. ביום זה יוצא לקריאה בציבור ספר התורה המיוחס לכתיבת יד קודשו של רבי יצחק אבואב. על פי המוסרת יוצא ספר זה לקריאת עשרת הדברות, את המפטיר יקראו מספר תורה נוסף עתיק יומין המיוחס לכתיבת יד קודשו של רבי סולימן אוחנה מגורי הארי, “כאשר את שם השם כתב לא אחר מאשר האר”י הקדוש.
ספרי התורה הקדושים האלה מוחזקים בארון קודש נפרד ממוגן בציוד אלקטרוני משוכלל. על פי המסורת יוצאים הספרים לקריאה בציבור שלוש פעמים בשנה סימן כ . ש. ר . ראשי התיבות של כיפור, שבועות ,ראש השנה.
ספרי התורה נחשבים לעתיקים שבספרי התורה המצויים בעולם, סביבם צמחו מסורות ואגדות רבות. כאמור הספר ספון כל השנה בארון הקודש ומוצא לקריאה רק שלוש פעמים בשנה.
ספר תורה אחר שנמצא בבית הכנסת אבוהב הוא ספרו של רבי סולימאן אוחנה, רב ומקובל מפס שבמרוקו, שעלה לצפת והתחבר לתלמידי האר”י. ספרי תורה אלה העניקו משנה חשיבות לבית הכנסת ועל כן נהגו יהודי צפת במשך הדורות להתכנס בו ולחוג בהילולה רבתי את ליל חג השבועות – ליל מתן תורה. בבית הכנסת נהוג היה לערוך בימי שישי טקסי כלולות, לאחר תפילת מנחה, בהשתתפות החתן וברוב עם, נהגו להוביל את הכלה בתהלוכה שבראשה צעדו כליזמרים ואחריהם רקדו ושרו בני הקהילה.
בית הכנסת נבנה במאה ה-16, בכותל הדרומי, הפונה לירושלים, יש שלושה ארונות קודש. בימת בית הכנסת מוגבהת במרכז, כשהקהל יושב מסביב ופונה אליה, כמנהג בתי הכנסת הקדומים. על כיפת בית הכנסת יש עיטורים וסמלים, המתארים כלי נגינה ששימשו בבית המקדש, סמלי השבטים וארבעה כתרים: כתר תורה, כתר כהונה וכתר מלכות, ואליהם נוסף כתר ייחודי לצפת ‘כתר קרובה הישועה’, לציון הציפייה למשיח. כיאה לאווירה של צפת, גם נתנו בהם סימנים ומספרים: במה אחת, שתי מעלות אליה ושלושה ארונות קודש וכן הלאה. על כותלי בית הכנסת תלויים ציורים, פרי מכחולה של ציונה תג’ר..
בבית הכנסת יערך כמידי שנה תיקון ליל שבועות שאף הוא מסורת המיוחסת למקובלי צפת ותפילה ראשונה בהנץ החמה.
בשעה 8 בבוקר יערך מנין נוסף חגיגי אליו נוהגים להגיע ותיקי הישוב הספרדי בצפת המקדימים את התפילות הרגילות כדי להשתתף בתפילה.
