לאחר שתיים עשרה שנים של מאבק משפטי על חלקה הסמוכה לבית הכנסת אבוהב בצפת קבע בית המשפט המחוזי בנצרת כי החלקה שייכת לרוכש ואין היא חלק מבית הכנסת העתיק אבוהב.
תחילתו של המאבק המשפטי לפני 12 שנה כאשר תושב צפת רכש חלקה הנושקת לבית הכנסת אבוהב .נאמני ההקדשות וגבאי בית הכנסת עתרו לבית המשפט המחוזי בטענה שלא ניתן למכור נכס שהוקדש אולם בית המשפט אישר את הרכישה בנימוק כי לא הוכח כי החלקה הוקדשה לבית הכנסת. בכך לא הסתיימה הפרשה והנאמנים ערעורו לבית משפט העליון שם נקבע כי בית הכנסת אבוהב הוא אומנם הקדש אולם לא היה אזכור ברור לחלקה שבמחלוקת. הנאמנים עתרו שוב לעליון וזה העביר את התיק לבית משפט המחוזי להבהרת הסוגיה .
התיק נדון שוב במחוזי בפני השופט אברהם אברהם שקבע כי אכן יתכן וחלקים מהחלקה שבמחלוקת הוקדשו בעבר לבית הכנסת והם חלק מבית הכנסת {עזרת הנשים וחדרי השירותים}.אולם החדרים הסמוכים לא הוקדשו מעולם ולא היו חלק מבית הכנסת. "ההקדש" כתב השופט "הם החלקים שגודרו ומשמשים את בית הכנסת עשרות בשנים בכך אין לומר שכול החלקה הוקדשה לצורכי בית הכנסת".
סיכומם של דברים פסקי הדין שיצאו מלפני בית המשפט העליון לא קבעו כי כול חלקה 83 הוקדשה לבית הכנסת כי אם רק אותם חלקים של בית הכנסת שנבנו על חלקה 83 על כן אין מקום להצהרה אותה מבקשים התובעים".
השופט אף חייב את בית הכנסת בתשלום 7500 שקל הוצאות משפט.
עדיין לא ברור אם בכך הסתיימה המחלוקת על החלקה והאם בית הכנסת לא יערער שוב על החלטת המחוזי .
