בצפת מעולם לא התגלו מקרי כלבת והנה השנה כבר היו לנו חמישה מקרים

השנה התגלו 56 מקרי כלבת, רובם המכריע בצפון הארץ. בשלוש השנים הקודמות נע מספר המקרים בין תשעה ל-12. “זו ממש מכה”, אמר הד”ר רועי דוידסון, הווטרינר של עיריית צפת. לדבריו, “בצפת מעולם לא התגלו מקרי כלבת והנה השנה כבר היו לנו חמישה מקרים. זאת עליית מדרגה”.

70 חמורים, שעברו התעללות קשה וחולצו בשנים האחרונות על ידי פקחי משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה, זכו לבית חם בקיבוץ גבע. גם עבודה מועילה נמצאה להם – קוטלי עשבים על גדות בריכות הדגים, כתחליף לריסוסים הרעילים. במשרד החקלאות הבינו כי החמורים ידעו מספיק סבל ובשל התפרצות הכלבת בצפון הארץ ערכו לפני כמה ימים מבצע חיסון מפני כלבת בעדר החמורים.

במקביל לעלייה התלולה במספר המקרים מסתמנת מגמה נוספת ומדאיגה – רוב המקרים התגלו בכלבים, פעמים רבות כלבי בית. “מכלבת בחיות בר זה הפך השנה לכלבת אורבנית”, מאפיין הד”ר דוידסון את השינוי, “זה שינוי חריף ורע; זאת כלבת לכלב שאנשים מגדלים ואוהבים”.

המחלה הינה חשוכת מרפא ונגרמת על ידי נגיף. מרגע הופעת סימנים קליניים ראשונים בבני אדם או בבעלי חיים, אין אפשרות להציל את החולה והמוות הינו ודאי ומוחלט. נגיף הכלבת פוגע בכל היונקים ומועבר ברוק, בעיקר על ידי נשיכה. ניתן למנוע את המחלה בבעלי חיים באמצעות חיסון הניתן מבעוד מועד ובבני אדם, באמצעות חיסון לאחר חשיפה לנגיף. 1997 היתה הפעם האחרונה שבה מתו בישראל בני אדם מכלבת. שלושה אנשים מתו אז.

הכלבת שמקורה בחיות בר כמעט בוערה מאוכלוסיות אלה במסגרת פרויקט החיסון האוראלי של שועלים ותנים, שנעשה במשותף על ידי השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ורשות הטבע והגנים. חיסון זה מתבצע על ידי חלוקת פתיונות בשר שבהם מוטמן החומר המחסן. אולם על פי הערכה, הפתיונות המיוצרים באנגליה קטנים מדי בעבור הכלבים שבולעים אותם, לעומת השועלים שלועסים את הפתיון ובכך מביאים למגע המחויב בין חומר החיסון לריריות הפה.

לדברי דוידסון, “אחד הגורמים המרכזיים להתפרצות המחלה בכלבים הוא העובדה שהמודעות למחלה היתה אפסית. מאז שהבינו שהמחלה הגיעה אלינו, באו פתאום 300 בעלי כלבים לחסן את כלביהם. לפני כן הם לא היו מחוסנים. אנשים לא מבינים שמכלבת אפשר למות, לא מבינים את חובת החיסון, את הסכנה, את הנזק”.

בחודשים האחרונים כבר הוכרזו כמה יישובים בצפון כנגועים בכלבת ומשמעות הדבר כי חיות בית שלא חוסנו נלקחות להשמדה על ידי פקחים. “זה כואב מאד”, אומרת הווטרינרית, הד”ר יפעת שמש מקיבוץ מזרע, “החיות משלמות את מחיר הרשלנות של הבעלים שלהן. יש צורך לחסן גם חתולים, אך מכיוון שאין חובה חוקית לחסנם, אנשים מזלזלים בכך, צריך להבין – כל חיה שיוצאת החוצה עלולה להביא את המחלה הביתה”.

הד”ר שמש מספרת כי ביישוב שהוכרז כנגוע בכלבת באזור העמקים “אנשים הסתירו את החיות שלהם, או שניסו לשקר ולחסן אחרי שכבר הוצא הצו, כשהם אומרים כי הם מיישוב אחר. קרה מקרה שכלב שהוסתר מהפקחים, מת אחרי כמה ימים מכלבת”.