בצפת נועצים את תקוות העתיד בקברי העבר

תוכנית חדשה שתושק בקרוב ומכוונת לקהל הרחב, תוסיף למבקרים בקברי צדיקים מגוון אטרקציות וחידושים. גם מדונה על הכוונת

קברי הצדיקים הפזורים ברחבי הגליל העליון יהפכו בקרוב לא רק למקום עלייה לרגל למאמינים המחפשים חיזוק, תמיכה, שידוך, רפואה וניסים. שורה של גופים ממסדיים ורשויות מקומיות בגליל מתכוונות להפוך את קברי הצדיקים לפלטפורמה לתכנית תיירותית גדולה, “בנתיבי צדיקים” שמה, שתופנה לא רק לציבור המאמין אלא גם לקהל הרחב.

על פי התוכנית של קק”ל, הרשות לפיתוח הגליל והמשרד לפיתוח הנגב והגליל, באזור שבין חצור הגלילית, צפת, מרום הגליל והכפר גוש חלב, יוקם ציר מקשר שימותג כ”הוליסטי-רוחני”. לחוויית הביקור בקברים יצטרפו גם טיולי אופניים, מסלולי הליכה, מדרונות אקולוגים, פארקים, תיירות כפרית, חיזוק היבטים פולקלוריסטיים של יישובי האזור ועוד.

“זהו פרוייקט מחולל שינוי”, מצהיר ד”ר עומרי בונה, מנהל מרחב צפון בקק”ל. “במהלך הפרויקט ניצור שורה של אטרקציות ונחזק אטרקציות קיימות, כך שזה יצור תמריץ לסקטור הפרטי להיכנס ליזמות באזור”. על פי ההערכות, כ-10 מליון מבקרים בשנה פוקדים את קברי הצדיקים בגליל. את הנתון המרשים הזה מתכוונים כעת לנצל לחיזוקו הכלכלי של האזור שאינו משופע בשפע פרנסה, ושנאלץ להתמודד רק לפני מספר שנים עם מלחמת לבנון השנייה.

בונה מציג לדוגמא את יער ביריה כאטרקציה שסביבה הולכת ומתפתחת תיירות. במקביל כבר מפותחות אטרקציות נוספות, דוגמת “עמק התכלת” שבפאתי צפת, שם כבר הושקעו 6 מליון שקלים בשיקום ושחזור מעיינות, טרסות עתיקות ודרכי גישה. בעוד כחצי שנה יפתח המקום למבקרים שגם יוכלו לראות חיות בר ובהם יחמורים, איילים ודישונים שפוסעים בעמק.

בתוכנית: ארוחה, ביקור ביקב ואומגה

לדברי בונה, “את קברי הצדיקים לא פוקדים עוד רק בגלל ההיבט הדתי. היום מצטרף לכך הגם הפן של מיסטיקה וקבלה. יותר ויותר חילונים פוקדים את הקברים. המטרה שלנו שאותם ביקורים ישלבו גם אתרי מורשת, טבע, יערות, מעיינות, אתרים ארכיאולוגיים ועוד. אנחנו פועלים לכך שחוויית הביקור תהיה יותר עשירה”.

לדבריו “לצערנו היום אנשים מגיעים לבקר וחוזרים לבתיהם, זה עצוב, פעם צפת היתה עיר נופש מרכזית בישראל. אנחנו רוצים להחזיר עטרה ליושנה, שאנשים יישארו ללון בבית מלון בצפת, או בצימר בישובי האזור”.

הוגי התכנית רוצים שמשפחה שתגיע לבקר ביער ביריה, תוכל להיכנס לקברו של יונתן בן-עוזיאל, לבקש שידוך לבן ולבת, אך במקום לשוב לביתה, תמשיך מקבר הצדיק לארוחה באחד ממושבי האזור, לבקר ביקב, בית בד או מחלבת עזים. אחת התכניות אף מדברת על “אומגת צמרות” באזור נחל מחניים. כך יוכל המבקר לסעוד את ליבו במסעדה ביער ביריה, לבקר בסדנאות אמנים במצודת ביריה, לגלוש באומגה לעבר חצור הגלילית ולפקוד את קברו של חוני המעגל שסמוך לנקודת הירידה מהאומגה. על פי החלום של בונה ושותפיו, לאחר מכן יבלה הנופש בפאב בראש פינה ויניח את ראשו בצימר בחצור.

עד היום השקיעה קק”ל 11 מליון שקלים בתכנית, המשרד לפיתוח הנגב והגליל וגופים נוספים הוסיפו כ-7 מליון שקלים. מעבר לדחיפה הכלכלית שאמור לתת הפרויקט לאזור, בונה מדגיש את ההיבט אותו הוא מכנה “מיתוג עצמי”. לדבריו “עיריית צפת והיישובים הסובבים אותה נמצאים באשכול סוציו-אקונומי בינוני”.

מקווים שאנשי הקבלה יגיעו לביקור

“אנחנו מאמינים שהקהילות ירתמו לפרויקט, הגאווה שלהם תתחזק. הם יתחברו לסביבה שלהם ויאמצו אותה. הצלחה גם תמשוך משפחות חזקות לאזור. המטרה היא גם לפתח פעילויות ייחודיות ופיתוח של מאפייני האזור, בפסטיבלים לדוגמא. זה יעשה את ההבדל מאזורים אחרים”, אמר.

בגופים המובילים את הפרויקט כבר חולמים על כך שמעבר לחיזוק האזור בקרב הקהל הישראלי, יהפוך אזור מרום הגליל אטרקטיבי גם בחו”ל וימשוך אליו תיירות קבלית-מיסטית בינלאומית. “שגרירים לכך הפועלים במסגרת הקבלה הינם ידוענים כמו מדונה, ובמידה ובמסגרת הפעולה השיווקית היא תתארח באזור, אין ספק שהוא יושם על פני מפת התיירות הבינלאומית”, אמרו ברשות לפיתוח הגליל.

לדברי מנכ”ל הרשות לפיתוח הגליל, משה דוידוביץ’, “התוכנית מהווה נקודת מפנה במרחב הגליל בדגש דתי-מיסטי, תוך מתן שירות לציבור הרחב של המבקרים מהארץ ומחו”ל הנמשך לנושאים אלו. התוכנית מתמקדת בחיזוק מסדרון אקולוגי ירוק על כל מרכיביו – יערות ונחלים ותוואי שטח שונים, ובהקמת פארקים מטרופוליניים. פיתוח כפרי תיירות ומכלול מוצרי תיירות ונופש בשטחים הפתוחים. כל אלו יהוו חיזוק כלכלי-חברתי לתושבי הגליל על כל מגזריהם”.

הכתבה באתר הארץ