כאשר היה בין 14 נכנס ליחידות. הרבי שאלו האם הוא מוכן ללכת ללמוד בשיבה במונטריאול והרב ביסטריצקי השיב בחיוב. כאשר נכנס אביו ליחידות, אמר לו הרבי: התפעלתי מ'קבלת עול' של לוי…
לכתבה המקורית באתר שטורעם.נט וגלרית תמונות
מיד לאחר היחידות נסע ללמוד בישיבת תומי תמימים במונטריאול קנדה, שם למד עד חתונתו בשנת ה'תשל"ג. הרב ביסטריצקי למד שם את כל הש"ס ובגיל 17 נבחן אצל הגאון רבי פנחס הירשפונג ע"ה רב ואב"ד העיר.
בשנים ה'תשל"א/ב מונה כחבר בבית הדין במונטריאול והיה נוכח בכל הדיונים של בית הדין ובכך קיבל את התמחותו בדיני תורה בכלל, בענייני גיטין, חליצה, שחיטה ובדיקה. בד בבד עשה גם שימוש אצל הרב דווארקין מניו יורק שהיה אז המרא דאתרא של שכונת קראון הייטס. הרב דווארקין קיבל הוראה מהרבי שיתן לרב ביסטריצקי לעשות שימוש אצלו כדי שבבוא היום יוכל לשמש כרב.
בשנת ה'תשל"ג, נשא לאשה את רעייתו הרבנית תחי' אסתר שולמית לבית הרב חיים מנחם וחיה טייכטל מירושלים עיה"ק. במכתב ששלח הרבי לחתונה הוסיף את המילה "הרב" לפני שם החתן. גם הרבנית חיה מושקא ע"ה שלחה מברק מיוחד לחתונה.
כשהגיע אביו לפני החתונה לקבל ברכה מהרבנית, העניקה לו הרבנית את אחד הצעיפים שאדמו"ר הריי"ץ היה מברך עליהם שהחיינו ביום השני של ר"ה. הרבנית לא הסתפקה בכך ונתנה לו את הבד של אדמו"ר הצ"צ, בו היה עוטף את השופרות בר"ה.
בעודו לומד בכולל, בשנת תשל"ט, פנה אליו אחד מרבני הערים והציע לו להיות מורה הצדק בעיר שלו. הרב ביסטריצקי ענה לו שמכיוון שהרבי שלח אותו לצפת הוא לא רוצה לכתוב לרבי אודות הצעה זו ואם אותו רב רוצה בכל זאת, שיפנה לרבי בעצמו.
אותו רב כתב לרבי ובערב ר"ח אלול התקשר הרב חדקוב לרב קפלן ע"ה שהיה השליח הראשי בעיר צפת ואמר לו שהגיע שמועה לרבי שמציעים לרב ביסטריצקי רבנות. הרב חדקוב הוסיף ואמר כי בגלל שהרבי שלח אותו לצפת הוא מבקש שהרב ביסטריצקי יתמנה דווקא במקום שליחותו, ואכן הרבי מתנה תנאי שתוכנו: "עד שיחזור מהאוהל יקבל אישור שהרב ביסטריצקי אכן התמנה רשמי לרבה של קרית חב"ד בעיר צפת".
זמן קצר לאחר התמנותו כרב קיבל הוראה מהרבי לעשות בפעם הראשונה מצבה על קברו של ר' מנחם מענדל בנו של אדמו"ר המהר"ש הטמון בבית העלמין הישן בצפת.
בשנת ה'תש"מ – נתמנה על ידי הרבנים הראשיים לצפת כאחראי מטעמם על מחלקת העירובין ומקוואות.
לאחר תקנתו של הרבי אודות לימוד הרמב"ם היה הרב ביסטריצקי שיזם וביצע את הרעיון של סיומי הרמב"ם והיה עורך את הסיומים בפועל מידי שנה. בכל פעם, כאשר סיימו לימוד הלכות מסוימות או ספר ברמב"ם, היה יורד עם מנין אנשים לקבר הרמב"ם בטבריה ועורכים שם את הסיום.
בשנת ה'תשנ"ג, ביום כ"ג באב נבחר לכהן פאר כרבה הראשי של צפת והגליל העליון. בחודש ניסן ה'תשנ"ו, הוצע לו לכהן בתפקיד של מנהל מחלקת הכשרות ברבנות הראשית לישראל לאחר שהציב תוכנית עבודה מכובדת שהתקבלה ברבנות הראשית.
הרב ביסטריצקי הותיר אחריו יבול ספרותי רב, בין היתר: מראי מקומות לקונטרס אחרון בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן; מראי מקומות וציונים ולוח התיקון' להלכות שחיטה, טריפה ונידה – משו"ע אדמו"ר הזקן על חלק יורה דעה; מראי מקומות וציונים לשאלות ותשובות של אדמו"ר הזקן; מראה מקומות וציונים ולוח התיקון לסדר ברכת הנהנין של אדמוה"ז; סדר ולוח ברכת הנהנין ומראה מקומות וציונים; לקט ציונים והערות לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן חלק א'; הרמב"ם ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן; שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן; קיצור שולחן ערוך עם פסקי אדמו"ר הזקן.
בקיץ ה'תשס"א התמנה להיות העורך הראשי של שולחן ערוך אדמו"ר הזקן בתרגום לאנגלית.
בשנת ה'תשס"ב החל להתכונן לבחירות לרבנות הראשית לישראל, כאשר הוא זוכה לתמיכת כל גדולי ישראל אשר ראו בו מועמד טבעי לתפקיד.
ביום ג' י"ד מנחם אב, חש ברע והובהל לבית הרפואה. שם התברר כי עבר התקף לב והוא הוכנס מיד לצינטור. ביום א' י"ט מנחם אב בשעה 5:15 בבוקר הורע מצבו והוא השיב את נשמתו הטהורה לבורא העולם. הלוייתו התקיימה אחה"צ באותו יום והשתתפו בה למעלה מעשרת אלפים איש.
הרב ביסטריצקי ע"ה, נטמן בבית העלמין החדש בצפת בסמוך לציון של רבי פנחס בן יאיר.
