דו"ח מבקר המדינה שפורסם הבוקר (רביעי) מעלה אפשרות כי אם תפקוד את ישראל רעידת אדמה בעוצמה של 7.5 בסולם ריכטר, המוקד הראשי שלה יהיה בצפון הארץ. על פי כמה הערכות, רעידת האדמה תגרום לנזקים קשים לנפש ולרכוש: כ-16 אלף הרוגים ו-6,000 פצועים קשה, עשרות אלפי פצועים קל ומאות אלפים יפונו מבתיהם. כ-100 אלף מבנים ינזקו, ועשרות אלפים יהרסו לגמריהערים המסוכנות: קריית שמונה, טבריה, צפת ובית שאן
לסיכום קובע מבקר המדינה כי ההיערכות להבטחת עמידותם של מבנים ותשתיות בפני רעידות אדמה נמצאת על סדר היום הציבורי זמן רב, והתקיימה בעניינה פעילות מינהלית ענפה, אך בפועל לא הוקצו תקציבים רב-שנתיים ולא הוצאו כספים, ולו בסכומים קטנים, לחיזוק מבנים ותשתיות, למרות המלצתו של משרד מבקר המדינה עוד משנת 2001. "זאת ועוד, לא יושמו המלצות בדבר אכיפת תקני הבנייה, לרבות המלצות ועדת החקירה הממלכתית לעניין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים את הציבור, בכלל זה ההמלצות בדבר הבטחת עמידותם בפני רעידות אדמה", מציין לינדנשטראוס ומדגיש כי הסיבה העיקרית לאי-אכיפת התקן לא הייתה קשיי תקצוב, אלא אטיות של הרשויות ומחלוקות בין משרד הבינוי והשיכון למשרד הפנים בנוגע לגורמים המוסמכים לטפל בנושא.
המבקר פונה בפרק הסיכום לראשי העיריות של קריית שמונה, טבריה, צפת ובית שאן, שמבנים רבים בערים אלה נמצאו טעוני חיזוק, ומבקש להכריז על מבנים אלה – מסוכנים. לדבריו, יש להקצות למשרד הביוי והשיכון פרק זמן מוגבל לחיזוק מבנים אלה, כשעל השר הממונה לוודא שהדבר אכן נעשה.
"האחריות הכוללת להיערכות הממשלה לרעידות אדמה מוטלת בראש ובראשונה על יו"ר ועדת השרים לעניין ההיערכות לרעידות אדמה", קובע מבקר המדינה ומזכיר כי את מי שמילא את התפקיד בעבר ובהווה – השרים עוזי לנדאו ובני בגין, בהתאמה. "ניתן לסכם ולומר שבעשור שעבר ממועד פרסומו של הדוח מ-2001 ועד מועד סיומו של המעקב – פרק זמן ארוך שבמסגרתו היה אפשר להשיג התקדמות ניכרת בנושא היערכותה של המדינה לרעידות אדמה – לא חל שיפור ניכר בתחום זה", כותב לינדנשטראוס וקורא לראש הממשלה ולשרים הרלוונטיים לקבוע צעדים אופרטיביים לקידום הנושא ולוודא שהדבר מבוצע בשטח.
לסיכום קובע מבקר המדינה כי ההיערכות להבטחת עמידותם של מבנים ותשתיות בפני רעידות אדמה נמצאת על סדר היום הציבורי זמן רב, והתקיימה בעניינה פעילות מינהלית ענפה, אך בפועל לא הוקצו תקציבים רב-שנתיים ולא הוצאו כספים, ולו בסכומים קטנים, לחיזוק מבנים ותשתיות, למרות המלצתו של משרד מבקר המדינה עוד משנת 2001. "זאת ועוד, לא יושמו המלצות בדבר אכיפת תקני הבנייה, לרבות המלצות ועדת החקירה הממלכתית לעניין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים את הציבור, בכלל זה ההמלצות בדבר הבטחת עמידותם בפני רעידות אדמה", מציין לינדנשטראוס ומדגיש כי הסיבה העיקרית לאי-אכיפת התקן לא הייתה קשיי תקצוב, אלא אטיות של הרשויות ומחלוקות בין משרד הבינוי והשיכון למשרד הפנים בנוגע לגורמים המוסמכים לטפל בנושא.
המבקר פונה בפרק הסיכום לראשי העיריות של קריית שמונה, טבריה, צפת ובית שאן, שמבנים רבים בערים אלה נמצאו טעוני חיזוק, ומבקש להכריז על מבנים אלה – מסוכנים. לדבריו, יש להקצות למשרד הביוי והשיכון פרק זמן מוגבל לחיזוק מבנים אלה, כשעל השר הממונה לוודא שהדבר אכן נעשה.
"האחריות הכוללת להיערכות הממשלה לרעידות אדמה מוטלת בראש ובראשונה על יו"ר ועדת השרים לעניין ההיערכות לרעידות אדמה", קובע מבקר המדינה ומזכיר כי את מי שמילא את התפקיד בעבר ובהווה – השרים עוזי לנדאו ובני בגין, בהתאמה. "ניתן לסכם ולומר שבעשור שעבר ממועד פרסומו של הדוח מ-2001 ועד מועד סיומו של המעקב – פרק זמן ארוך שבמסגרתו היה אפשר להשיג התקדמות ניכרת בנושא היערכותה של המדינה לרעידות אדמה – לא חל שיפור ניכר בתחום זה", כותב לינדנשטראוס וקורא לראש הממשלה ולשרים הרלוונטיים לקבוע צעדים אופרטיביים לקידום הנושא ולוודא שהדבר מבוצע בשטח.
