בית-אונגר ההיסטורי שהיה כלא היה

לפני 67 שנה, ב-11 באפריל 1944 (בתקופת המנדט הבריטי), התפרסם בעיתון "המשקיף", מאמר פיליטוני בשם "שקיעתה של צפת", ושם נכתב, בין היתר: "תייר זר כי יבוא לצפת, ייכנס מיד לאטמוספרה מיסטית, ואם שיחק לו מזלו, והוא במקרה גם צייר, הרי מיד נפש האמן שבו תתעורר למראה רחובותיה ובנייניה,… והאמת ניתנת להיאמר, שרחובות "מגוונים" כרחובותיה של צפת, במיוחד ברובע היהודי שלה, אין בתבל כולה. יש לפעמים, שאורכו של רחוב שלם אינו עולה על חמישה מטרים, ורוחבו כרוחב אדם (כמובן, בתנאי שהוא לא יהיה כבד בשר במקצת, במקרה כזה מובטח לו, שעם כל פרכוסיו, לא יצליח לעבור אלא אם כן, יהרסו חלק מהקיר הגובל עם הרחוב), וכבר קרה לא פעם בהיסטוריה של צפת, שרחובות שלמים נעלמו כליל, משום שאחד מבעלי הבתים החליט להרחיב במקצת את חצרו…".

מצא את ההבדלים: צפת שמלפני 67 שנה – צפת בת ימינו

מצחיק ? לא כל כך… לאחר הכול, הדברים נכתבו לפני 67 שנה (ארבע שנים לפני קום המדינה), כשצפת התנהלה על-ידי ראש עיר ערבי (זיקי אל כדורה), שמונה לתפקידו על-ידי השלטון המנדטורי (והרובע היהודי עניין אותו כשלג דאשתקד). אלא שמאז זרמו הרבה מים בירדן, קמה מדינת ישראל, השלטון המוניציפאלי עבר לידיים יהודיות והרובע היהודי העתיק בצפת השתקם כבימי תפארתו הקדומה…

אני שומע קולות צחוק..? אל נא תשים לב לכך, אדוני התייר , "אצלנו גזע שכזה, אצלנו טבע שכזה…" (זוכר את שירו של אלתרמן, "אני מצפת?), צא נא אפוא לסיור בחוצות העיר העתיקה, בלב קל ובלי מורא. הגעת לכיכר עבו (מקום שממנו יוצאת מזה כמאתיים שנה תהלוכת ספר התורה למירון בל"ג בעומר ) המשך לאורך הרחוב המוביל מערבה לעבר בית העלמין העתיק; רק אנא, ממך, עשה זאת בזהירות, שלא תתחכך, חלילה, בקירות הסמטה בקטע הגובל עם "בית אונגר" (או מה שהיה פעם "בית אונגר").

"המעבר שם אסור במפורש, לשמנים", רק ששכחו להציב את שלט האזהרה …לא נורא, ורק צעד בקפידה, עקב בצד אגודל, ואולי לא תיסרט. וכבר היו דברים מעולם, אך בניגוד למה שנכתב לפני 67 שנה ("שרחובות שלמים נעלמו, משום שאחד מבעלי הבתים הרחיב במקצת את חצרו…"), הפעם הרחוב לא נעלם, הפך ל"קצת" יותר צר, אולם הוא שריר וקיים; לרוכש "בית אונגר" הסמוך היה חסר שטח לבניית קומתיים נוספות מעל חורבותיו של המבנה ההיסטורי שהרס – מה ברירה הייתה לו מאשר "לספח" את השטח החסר מהסמטה הציבורית ?! תלונותיהן החוזרות על עצמן של "דמויות הרפאים", שעדיין מתגוררות באזור ושבתיהן ניזוקו כתוצאה מאותה פעילות "בנייה" , מעוררות פרץ של צחוק; פקחי העירייה אינם רואים ואינם שומעים, המסכנים סובלים ממחלה, שטרם נמצא לה מרפא; הם מאבדים את הראייה ואת השמיעה בסמוך לאתרי בנייה מסוימים ברובע העתיק, במיוחד ליד "חִירבֵית בית אונגר".

כשנתבקש ראש פקחי הבנייה למדוד את מידת החריגה מתוכנית הבנייה על חשבונו של הרחוב, השיב בחיוך מתנצל, "שאינו נושא עמו מכשירי מדידה…". תשובה מוחצת, לכל הדעות, שהותירה את המציע הנבוך כשוטה לעיני כול. (ממקור מוסמך נודע לנו, שתושבי העיר כבר החלו באיסוף תרומות, כדי לרכוש לראש הפקחים מכשיר מדידה נוח לנשיאה).

חפשו בפנס את בית-אונגר ההיסטורי

ועוד מספרים זקני צפת, שבצהרי היום של אחד מימות הקיץ הלוהטים נראתה דמות אדם משוטטת עם פנס בסמוך לסמטה, שבה מתנהלות "עבודות הבנייה", וכשנשאל לפשר מעשיו במקום, השיב בגמגום, " אני מחפש את בית-אונגר!". "בית-אונגר המקורי ההיסטורי כבר איננו", השיבו לו מי שהשיבו בנימה מתנצלת: "הבית 'נפל חלל' על מזבח הקדמה…במקומו יתנשא כאן מבנה רב-קומות…אך אל דאגה, קיימת התחייבות מפורשת לשָמֵר את זכרו בהצבת שלט, שבו ייכתב במפורש: כאן היה "בית אונגר" ההיסטורי.

"אבל", גמגם נושא הפנס בקול חנוק, "ראש העיר הבטיח ב-16 ביולי 2009 לחותמי העצומה נגד הריסת בית-אונגר ההיסטורי, בשידור ברדיו, שהבית ישוקם בצביונו המקורי ויוכרז אתר שמור..!". לרגע נפלה דממה מעיקה, ואז נשמע קולו המפזם של נער : "לאהוב ולהבטיח זה לא עולה בכלום…", והכול נרגעו.

ונחזור לכתבה מלפני 67 שנה, שבה פתחנו: "…צפת האמיתית ענייה היא, אלה הם רובעי העוני שלה, כאן שוכנים בניה הוותיקים, שלא בגדו בה: סבלו את סבלותיה, התענו בגורלה, אך לא ייהנו מטובה…אך ישנה גם צפת אחרת, זוהי 'צפת המודרנית', עם מפעלים משגשגים,כבישים ובניינים נאים, תאמרו אך משטה אני בכם, צפת כזו איננה במציאות… הנכם טועים, רבותיי, צפת זו קיימת מזה עשרות בשנים, על גבי התוכניות שבמשרדי העירייה, והעירייה מתכוונת להגשימן 'אחרי
המלחמה', איזו מלחמה, לא ידוע…"

כך היו פני הדברים מלפני 67 שנה – ומה הם פני המציאות כיום?

כל המוצא את ההבדל, יקום נא ויפרט. אוזנינו כרויות.