המוסד ייפתח בשנת 2010. ב-9 חודשים התרנו חסמים שהיו תקועים כבר 5 שנים. אם היינו מקשיבים לספקנים, זה לעולם לא היה קורה
לאחר שנים של ספקנות מצד גורמים שונים, הצלחנו לעשות את מה שרבים כבר לא האמינו שיקרה לעולם: בית ספר לרפואה ייפתח בצפת ב-2011. זהו פרויקט מחולל שינוי. עם עובדה זאת כבר לא ניתן להתווכח. אם לא היה בהקמת בית הספר לרפואה בצפת ערך כלכלי-חברתי משמעותי שישנה את פני הגליל, לא היו גופים רבים ומוסדות אקדמיים נלחמים כדי להיות אלו המפעילים ומקימים את המוסד.
אפילו פרופ' יוסי בן ארצי, רקטור אוניברסיטת חיפה, שמאד רצה להקים ולהפעיל את בית הספר לרפואה, אבל הפסיד במכרז, בוודאי גם הוא משוכנע שבית הספר קום יקום. אחרת לא היה מתמודד ומכניס את עצמו ואת המוסד שהוא מייצג ל"מיטה חולה".
אני זוכר שגם בפרויקטים אחרים ומשמעותיים לא פחות הרימו הספקנים את ראשם. בואו נשאל את אותם הספקנים, איך היו נראים חיינו ללא נתיבי איילון, כשלא האמינו שהם ייסללו או ללא כביש 6, שהבהיל את כל הכלכלנים וכותבי המאמרים. בואו נשאל אפילו את כל אותם נביאי זעם, שניסו לעצור את המאבק שניהלתי לסלילת רכבת לכרמיאל ולסלילת כביש 6 עד צומת כברי, שאין לי ספק שיחוללו שינוי אדיר בגליל.
גם כעת אין בלבי ספק שבית הספר לרפואה יקום. בתשעה חודשים הצלחנו לקדם ולהתיר חסמים שהיו תקועים חמש שנים. אם היינו מקשיבים לספקנים, זה לעולם לא היה קורה.
בית הספר לרפואה יוסיף לגליל עוד כ-5,000 משרות בהשכלה ובמחקר, יסייע להשאיר את הצעירים בגליל ויעודד אחרים להגיע לשם. בית הספר לרפואה הוא פרויקט אדיר שאנחנו, מקבלי ההחלטות, מאמינים בו, וחשוב שהציבור יאמין בו גם כן. הוא יהווה עוגן למשיכת אקדמאים, ישדרג את בתי החולים ואת מערכת הבריאות ויצמצם את הפערים העצומים, הקיימים כיום בין הצפון למרכז.
להסתכל על הקצאת תקציבים לגליל כהשקעה ולא כהוצאה
כמי שהציב לעצמו חזון של הבאת עוד 300 אלף תושבים לגליל עד שנת 2020, אני בטוח שהקמת בית הספר לרפואה תקדם אותנו אל היעד. צעירים רבים חדורי מוטיבציה שרוצים להישאר או להגיע לגליל משוועים לפרויקטים מחוללי שינוי כמו בית הספר לרפואה, גרעיני ההתיישבות והחיבור לתשתיות ראויות, כמו כביש 6 ורכבת.
פרויקטים אלה לא רק נותנים להם סיבה להגיע לגליל, אלא גם סיבה להישאר. אם אנחנו לא נאמין שזה אפשרי, אז למה אנחנו מצפים מהתושבים שירצו להישאר בגליל?
נדרש לעשות שינוי אמיתי בסדרי העדיפויות. הגיע הזמן שנסתכל על הקצאת תקציבים גדולים לגליל כהשקעה
ולא כהוצאה. הגליל הוא מנוע צמיחה חשוב במדינה, וחלוקת המשאבים צריכה להיות בהתאם. אולם, ההצלחה האמיתית תלויה, יותר מאשר בכל דבר אחר, ברוחם של האנשים המעורבים בעשייה.
פורום ראשי הרשויות של הגליל המזרחי, ראש עיריית צפת ומשרדי הממשלה המעורבים, כולם מאמינים בדרך. אני בעד ביקורת וחושב שהיא הכרחית. אבל ה"ספק" שקיים אצל בודדים הנגועים באינטרסים רק מחליש את תושבי הגליל. להם מגיע הרבה יותר.
אז לכל הספקנים שאומרים שטובת הגליל מול עיניהם: תנסו לסייע במקום להקשות. בשנת 2011 נחגוג יחד את פתיחת בית הספר לרפואה של הגליל.
הכותב הוא המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל
